עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא מציעא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה ט
כו בְּיֹקֶר כוּ'. שֶׁאִם הָיָה הַסְּאָה בִּשְׁנֵי סְלָעִים, וְהוּזְלוּ, שֶׁסְּאָה עוֹמֶדֶת בְּסֶלַע, הָיָה נוֹטֵל רַק סְאָה, אַף עַל פִּי שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנָּתַן הָיָה נוֹתֵן לוֹ מַה שֶּׁשָּׁוֶה שְׁנֵי סְלָעִים. וְאִם כְּשֶׁנָּתַן הָיָה סְאָה בְּסֶלַע וְאַחַר כָּךְ עָמַד סְאָה בִּשְׁנַיִם, לֹא הָיָה נוֹטֵל אֶלָּא חֲצִי סְאָה, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנָּתַן לוֹ לֹא הָיָה נוֹתֵן אֶלָּא מַה שֶּׁשָּׁוֶה סֶלַע אֶחָד:
כז בָּבָא הָרִאשׁוֹנָה נָקַט אֲבָל בְּזוֹל וְהוּקְרוּ הוּא רְבוּתָא טְפֵי דְּהַשְׁתָּא מְקַבֵּל חִטִּין מֻעָטִין מִמַּה שֶּׁנָּתַן. וְכֵן הוּא בְּנִמּוּקֵי יוֹסֵף:
כח לַגֹּרֶן. דְּחָיְשִׁינַן שֶׁמָּא תִתְיַקֵּר אַף עַל פִּי שֶׁאָז אֵין רָגִיל לְהִתְיַקֵּר. תּוֹסָפוֹת:
כט דִּסְאָה בִּסְאָה דְּרַבָּנָן הוּא וְלֹא נֶשֶׁךְ דְּאוֹרַיְתָא. רַשִׁ"י: