עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא מציעא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה ז
יט וּפַרְכִינַן בַּגְּמָרָא דְּהָא אֵין שְׁלִיחוּת לְנָכְרִי, מַה אַתֶּם בְּנֵי בְרִית אַף שֶׁלּוּחֲכֶם בְּנֵי בְרִית, וּלְכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ יָלְפִינַן לָהּ. וּמַסְּקִינַן כְּגוֹן שֶׁנָּטַל הַנָּכְרִי בַּיָּד וְקִבְּלָן מִן הָרִאשׁוֹן. וְקָא מַשְׁמַע לָן דְּלָא תֵימָא נָכְרִי גּוּפֵיהּ כִּי עֲבֵיד, אַדַּעְתָּא דְיִשְׂרָאֵל קָא גְמִיר וְיָהֵיב. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כ אֲבָל כוּ'. כְּגוֹן נָכְרִי שֶׁלָּוָה מִיִּשְׂרָאֵל בְּרִבִּית וּבִקֵּשׁ לְהַחְזִירוֹ לוֹ. מְצָאוֹ יִשְׂרָאֵל אַחֵר וְאָמַר לוֹ תְּנֵם לִי וַאֲנִי אֶעֱלֶה לְךָ כְּדֶרֶךְ שֶׁאַתָּה מַעֲלֶה לוֹ, מֻתָּר. וְאִם הֶעֱמִידוֹ אֵצֶל יִשְׂרָאֵל, אָסוּר. גְּמָרָא. וּלְרַשִׁ"י וּלְרַבֵּנוּ חֲנַנְאֵל טַעֲמָא דְּאָסוּר מִשּׁוּם דְּיֵשׁ שְׁלִיחוּת לְנָכְרִי לְחֻמְרָא מִדְּרַבָּנָן. וְרַבֵּנוּ תַם מוֹקֵי הָכָא גַּם כֵּן בְּנָטַל וְנָתַן בַּיָּד:
כא אֵין כוּ'. אֵין נוֹתְנִין מָעוֹת לְיִשְׂרָאֵל חֲבֵרוֹ עַל מְנָת לִתֵּן לוֹ בָּהֶם פֵּרוֹת לְסַךְ כָּךְ לִזְמַן פְּלוֹנִי. דְּכֵיוָן שֶׁלֹּא יָצָא הַשַּׁעַר בְּכַמָּה נִמְכָּרִים, שֶׁמָּא יִתְיַקְּרוּ כְּשֶׁיֵּצֵא שַׁעַר שֶׁלָּהֶם. נִמְצָא שֶׁהָיָה מִשְׂתַּכֵּר זֶה בְהַמְתָּנַת מְעוֹתָיו, שֶׁיִּתֵּן לוֹ פֵּרוֹת כְּפִי מַה שֶּׁפָּסְקוּ בְּזוֹל. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
כב וְאַף עַל פִּי כוּ'. בַּגְּמָרָא, דְּאָמַר לֵיהּ שְׁקֹל לְטִיבוּתִיךְ וְשַׁדְיָא אַחִיזְרֵי, מַאי אַהֲנֵית לִי, אִי הֲוָה לִי זוּזֵי בְּיָדִי הָוֵי מְזַבְּנִינָא בְהִינֵי וְשִׁילֵי. וְהַתּוֹסָפוֹת כָּתְבוּ אַף עַל גַּב דְּלֹא מָשַׁךְ אֵין זֶה רִבִּית, כֵּיוָן שֶׁאִם הָיָה בָּא מוֹכֵר לַחֲזֹר הֲוָה קָאֵי בְּמִי שֶׁפָּרַע, וְלָכֵן חֲשִׁיבֵי כְּנִתְיַקְּרוּ בִּרְשׁוּת לוֹקֵחַ. עַד כָּאן. נִרְאֶה שֶׁדַּעְתָּם שֶׁאֵין לְהוֹצִיא מִיְדֵי אִסּוּר רִבִּית אֶלָּא אִם כֵּן שֶׁנּוּכַל לוֹמַר שֶׁהָיוּ קְנוּיִים לְזֶה שֶׁנָּתַן הַמָּעוֹת וּבִרְשׁוּתֵיהּ אַיְקוּר. וְזֶה כְּדַעַת רַשִׁ"י שֶׁכָּתַב בְּרֵישׁ פִּרְקִין. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כג רַשִׁ"י. וּכְלוֹמַר הוֹאִיל וּלְעִנְיָן מִי שֶׁפָּרַע מִיהָא קָנָה: