עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא מציעא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה ט
לא וְהַשְּׁטָרוֹת. הַמּוֹכֵר שְׁטָרוֹת לִגְבוֹת חוֹב שֶׁבְּתוֹכָן. רַשִׁ"י:
לב וְהַקַּרְקָעוֹת. בְּמַשִּׂיג גְּבוּל. אִי נַמִּי שֶׁגָּנַב גְּפָנִים טְעוּנוֹת. תּוֹסָפוֹת:
לג וּבְרֵישׁ מְרֻבָּה מְמַעֵט מִוְּגֻנַּב מִבֵּית הָאִישׁ. וְיֵשׁ לוֹמַר כוּ'. אִי נַמִּי הָתָם בְּגַנָּב עַצְמוֹ וְהָכָא אִצְטְרִיךְ לְטוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
לד אֵינוֹ נִשְׁבָּע. הוּא הַדִּין נַמִּי שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם כוּ' אִם פָּשַׁע בָּהּ. אֶלָּא מִשּׁוּם דְּבַכָּתוּב לֹא נֶאֶמְרוּ תַּשְׁלוּמִין כְּלָל בְּשׁוֹמֵר חִנָּם, מִשּׁוּם הָכִי לֹא הִזְכִּירוּ בַּמִּשְׁנָה אֶלָּא אֵינוֹ נִשְׁבָּע. פּוֹסְקִים:
לה אוֹנָאָה. וְכֵן חוֹלֵק בְּתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה בְּמִשְׁנָה ד' פֶּרֶק ז' דְּבָבָא קַמָּא. וּמִמֵּילָא דְּחוֹלֵק נַמִּי בְּכֶפֶל, דְּאִי לֵיכָּא כְּפֵלָא לֵיכָּא אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה: