עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא מציעא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה ב
טז דִּלְגוּפֵיהּ לֹא אִצְטְרִיךְ, אֶלָּא לְאַשְׁמוֹעִינַן דְּרוֹכֵב קָנֵי אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא מַנְהִיג כוּ'. רַשִׁ"י:
יז תֵּימָהּ אַמַּאי כֵּיוָן שֶׁהַקִּנְיָן דִּרְכִיבָה לְחוּד הָוֵי קִנְיָן לָמָּה יִגָּרַע כְּנֶגֶד אַחֵר, כֵּיוָן דְּקִנְיָן הוּא לִקְנֵי. וּבַגְּמָרָא לֹא אָמְרוּ כוּ' אֶלָּא לִשְׁמוּאֵל דִּסְבִירָא לֵיהּ רוֹכֵב לְחוּדָא לֹא קָנֵי, מוֹקֵי לְסֵיפָא דְּקָנוּ שְׁנֵיהֶם כְּשֶׁרוֹכֵב וּמַנְהִיג בְּרַגְלָיו (וּמַתְנִיתִין אַשְׁמְעִינַן דִּשְׁנַיִם רוֹכְבִים קָנוּ שְׁנֵיהֶם, וְלֹא אָמְרִינַן קַמָּא עִקָּר, אִי נַמִּי רוֹכֵב וּמַנְהִיג כְּאֶחָד קָנוּ שְׁנֵיהֶם. הָרֹא"שׁ). אֲבָל אִי הֲוָה סָבוּר דְּרוֹכֵב לְחוּדָא קָנֵי לֹא אִצְטְרִיךְ לְאוֹקֵי מַתְנִיתִין שֶׁמַּנְהִיג בְּרַגְלָיו גַּם כֵּן. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יח וְתֵימָהּ דַּאֲפִלּוּ הָכִי מַאי רְבוּתָא הִיא. וּבַגְּמָרָא אִי בְּמִקָּח וּמִמְכָּר צְרִיכָא לְמֵימַר. אֶלָּא לָאו בִּמְצִיאָה. שְׁמַע מִנַּהּ דְּהַמַּגְבִּיהַּ מְצִיאָה לַחֲבֵרוֹ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עֲשָׂאוֹ שָׁלִיחַ לְכָךְ. קָנָה חֲבֵרוֹ. דְּאִי סַלְקָא דַּעְתָּךְ לֹא קָנָה חֲבֵרוֹ, תֵּעָשֶׂה זוֹ כְּמִי שֶׁמֻּנַּחַת עַל גַּבֵּי קַרְקַע וְלֹא יִקְנֶה לֹא זֶה וְלֹא זֶה, וְכָל הָרוֹצֶה יַחְטְפֶנָּה מִיָּדָם. רַשִׁ"י: