עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא בתרא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק י · משנה ו
כז בֵּית דִּין. דְּאִי לָאו הָכִי אֵין עֵדוּתָן מוֹעֶלֶת לַעֲשׂוֹת שְׁטָר, דַּהֲוֵי מִפִּיהֶם וְלֹא מִפִּי כְּתָבָם. אֲבָל עֵד מִפִּי עֵד לֹא הֲווּ כְּמוֹ שֶׁכָּתַב נִמּוּקֵי יוֹסֵף, דְּעַל עִקַּר הַכְּתָב הֵם מְעִידִים וְלֹא עַל הַמָּנֶה, וְזוֹ עֵדוּת גְּמוּרָה, וְקִיּוּם גָּמוּר הוּא, וַהֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ הָעֵדוּת נִתְבָּרֵר לָנוּ שֶׁהָיָה לִפְלוֹנִי שְׁטַר מֶכֶר אוֹ שְׁטַר מַתָּנָה. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
כח אִישׁ כוּ'. כָּל זֶה כּוֹתְבִין הַמְּקַיְּמִין. וְאַחַר כָּךְ כּוֹתְבִין אֶת שְׁמוֹתָן בַּסּוֹף. נִמּוּקֵי יוֹסֵף. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כט שׁוֹמֵר. וּמִשּׁוּם כֵּן לֹא רָצוּ לְתַקֵּן דְּלִכְתֹּב פֵּרָעוֹן בֵּינֵי שִׁטֵּי וְאִם נִמְצָא מְחַק שָׁם שֶׁיִּפְסֹל הַשְּׁטָר, מִשּׁוּם דְּשׁוֹבֵר בְּעָלְמָא יְהֵא צָרִיךְ לְשׁוֹמְרוֹ כוּ'. רַמְבַּ"ן סִימָן ק':
ל דְּעֶבֶד לֹוֶה לְאִישׁ מַלְוֶה. גְּמָרָא. וְלָאו דַּוְקָא לֹוֶה, אֶלָּא הוּא הַדִּין בְּכָל חוֹב, כְּמוֹ כְּתֻבָּה וְכֵן שִׁטְרֵי מִקָּח. תּוֹסָפוֹת: