אור ברסלב

עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא בתרא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי

פרק י · משנה ג

משנה ב

ח שֶׁאֵין כוּ'. וְלֹא חָיְשִׁינַן שֶׁמָּא לֹא יִתְּנֶנָּה לָהּ עַד לְאַחַר זְמַן וְיָבֹא לְחַפּוֹת עָלֶיהָ, אוֹ תִּטְרֹף הִיא שֶׁלֹּא כַּדִּין פֵּרוֹת נְכָסִים שֶׁמָּכַר בַּעֲלָהּ בֵּין כְּתִיבָה לִנְתִינָה, שֶׁהֲרֵי כָּל אִשָּׁה צְרִיכָה לְהָבִיא רְאָיָה אֵימַת מַטִּי גִּטָּא לְיָדָהּ. הָרְאָ"ה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ט כְּלוֹמַר וְאֵין צָרִיךְ מִדַּעַת שְׁנֵיהֶם כְּמוֹ בַּמִּשְׁנָה דִּלְקַמָּן. וְלָאו לְמֵימְרָא דְּעַכְשָׁיו זוֹכֶה לַבַּעַל שֶׁיְּהֵא פָּטוּר מֵעַכְשָׁיו, דְּהָא לֹא הֲוֵי דּוּמְיָא דְּגֵט שֶׁאֵינוֹ חָל אֶלָּא לִכְשֶׁיָּבֹא לְיָדָהּ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

י גְּמָרָא. דְּחָשְׁשׁוּ שֶׁמָּא תַּעֲרִים וְתִתֵּן שׁוֹבֵר זֶה לְיַד אִישׁ שֶׁשְּׁמוֹ כְּשֵׁם בַּעֲלָהּ וְתַפְסִיד כְּתֻבַּת אִשְׁתּוֹ. אֲבָל כְּשֶׁמַּכִּירִין שְׁנֵיהֶם, לֹא חָשׁוּ כֻּלֵּי הַאי שֶׁמָּא יֵשׁ עוֹד אִישׁ וְאִשָּׁה שֶׁשְּׁמוֹתָם כִּשְׁמוֹת אֵלּוּ שֶׁלְּפָנֵינוּ. אֲבָל בְּמִלְוָה וּמֶכֶר אֵין צָרִיךְ לְהַכִּיר שְׁנֵיהֶם, דִּשְׁנֵי יוֹסֵף בֶּן שִׁמְעוֹן אֵין מוֹצִיאִין עֲלֵיהֶן שְׁטַר חוֹב, וְכָל שֶׁכֵּן שְׁטַר מֶכֶר. הַמַּגִּיד מִשְׁנֶה. וּכְלוֹמַר מַה שֶּׁאֵין כֵּן שׁוֹבֵר דְּיָכוֹל לִפְטֹר עַצְמוֹ מֵאֵיזֶה יוֹסֵף בֶּן שִׁמְעוֹן שֶׁיִּרְצֶה:

יא שָׂכָר. הַגֵּט, דִּכְתִיב וְכָתַב וְנָתַן. וּשְׂכַר הַשּׁוֹבֵר, דִּזְכוּתוֹ הוּא, דְּלֹא תֶּהְדַּר וְתִגְבֶּה כְּתֻבָּתָהּ זִמְנָא אַחֲרִינָא. הָרַ"שׁ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

יב לְלֹוֶה. וְנֵחוּשׁ שֶׁמָּא כָּתַב לִלְווֹת בְּנִיסָן וְלֹא לָוָה עַד תִּשְׁרֵי וְאָתָא לְמִטְרַף לָקוֹחוֹת שֶׁלֹּא כְּדִין. אָמַר רַב אַסִי בִּשְׁטָר אַקְנֵיתָא, דְּהָא שִׁעְבֵּד נַפְשֵׁיהּ. אַבַּיֵי אָמַר עֵדָיו בַּחֲתוּמָיו זָכִין לוֹ. גְּמָרָא:

יג וְאֵין כוּ'. וְאַף אִם בָּא מַלְוֶה לָעֵדִים וְאָמַר לָהֶם אֲנִי מַלְוֶה לִפְלוֹנִי מָנֶה, כִּתְבוּ הַשְּׁטָר וְיִהְיֶה בְּיֶדְכֶם וְאִם יָבֹא לֹוֶה הַיּוֹם וְיֹאמַר לָכֶם כִּי כֵן הוּא הָאֱמֶת תִּקְנוּ מִמֶּנּוּ וְתִתְנוּהוּ לִי וְאִם אַיִן תִּקְרָעוּהוּ, אַף עַל פִּי כֵן אֵין כּוֹתְבִין, לְפִי שֶׁבִּשְׁעַת כְּתִיבָה הוּא שִׁקֵּר וְיֵשׁ לָחוּשׁ אוּלַי מַעֲרִים הוּא. הַמַּגִּיד. וְכֻלָּהּ קְפֵידָא בַּחֲתִימָה הִיא. בֵּית יוֹסֵף:

יד מִשּׁוּם דִּמְקַבֵּל הָעִסְקָא הוּא הַמְּבַקֵּשׁ וְרוֹצֶה בָּעִסְקָא יוֹתֵר מִן הַנּוֹתֵן. וְדוּמְיָא דַאֲרִיסוּת כוּ'‏ לְקַמָּן:

טו אַף עַל פִּי כוּ'. לְפִי שֶׁאֵינוֹ מַפְסִיד לַלּוֹקֵחַ, שֶׁכְּתִיבַת הַשְּׁטָר אֵין מְחַיֵּב לַלּוֹקֵחַ לִתֵּן מָעוֹת שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, דְּכֵיוָן דְּכוֹתְבִין שְׁטָר לְמוֹכֵר אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹקֵחַ עִמּוֹ, פְּשִׁיטָא שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ נִכְתַּב הַשְּׁטָר. טוּר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

טז לְלוֹקֵחַ. וְאַף עַל פִּי שֶׁקָּנוּ מִן הַמּוֹכֵר שֶׁהִקְנָה לִפְלוֹנִי שֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַלּוֹקֵחַ וּבָא הַלּוֹקֵחַ שֶׁיִּכְתְּבוּ לוֹ הַשְּׁטָר, אֵין כּוֹתְבִין, דְּלֹא אָמְרִינַן סְתָם קִנְיָן לִכְתִיבָה עוֹמֵד שֶׁלֹּא בְּפָנָיו. הָרַמְבַּ"ן. וְלַפּוֹסְקִים דְּעוֹמֵד לִכְתִיבָה אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, יֵשׁ לוֹמַר כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי גַּבֵּי מַלְוֶה (אוֹת יג):

יז וְהַלּוֹקֵחַ כוּ'. פְּשִׁיטָא, לֹא צָרִיךְ בְּמוֹכֵר שָׂדֵהוּ מִפְּנֵי רָעָתָהּ. גְּמָרָא. פֵּרֵשׁ רַ"שׁ, מוּם גָּדוֹל שֶׁבָּהּ כוּ'. סָלְקָא דַּעְתֵּךְ אֲמֵינָא דַּהֲנָאָה דִּידֵיהּ הוּא כוּ', קָא מַשְׁמַע לָן כִּדְאָמְרֵי אֱינָשֵׁי זָבַנְתָּ קָנִיתָ, זָבִין אוֹבִיד:

תוכן העניינים

עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא בתרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה