עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא בתרא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ט · משנה ז
כא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר כוּ'. כְּלוֹמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר דְּעַל פִּיו לֹא מַהֲנֵי:
כב דְּהָא מַעֲשֶׂה דִּבְנֵי רוֹכֵל מַתָּנָה בְּמִקְצָת הֲוָאִי, וְאִי בִּשְׁכִיב מְרַע הָא לְכֻלֵּי עָלְמָא בַּעְיָא קִנְיָן כְּדִלְעֵיל. אֶלָּא בִּמְצַוֶּה מֵחֲמַת מִיתָה הָיְתָה, וְאִם כֵּן עַל כָּרְחֲךָ פָּלֵיג רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אֲפִלּוּ בִּמְצַוֶּה מֵחֲמַת מִיתָה. רַ"שׁ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כג רוֹכֵל. שֵׁם אֲבִיהֶם. רַ"שׁ:
כד וְהַלְוַאי שֶׁתִּקְבְּרֵם אִמָּם. וְרַבָּנָן קָאָמְרֵי דְּלֹא הָיוּ רְשָׁעִים וּלְפִיכָךְ אֵין לוֹמַר שֶׁקְּנָסוּם. בַּגְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כה בְּשַׁבָּת כוּ'. שֶׁלֹּא תִטָּרֵף דַּעְתּוֹ. שֶׁמִּן הַדִּין אֵין יָכוֹל לִקְנוֹת וְלִכְתּוֹב. אֲבָל לֹא בְּחֹל, שֶׁיֵּשׁ תַּקָּנָה בְּקִנְיָן וּכְתִיבָה, וְלָמָּה תִּטָּרֵף דַּעְתּוֹ. רַ"שׁ: ר''ש
כו אָמְרוּ. אַף עַל גַּב דְּלֵיכָּא לְמֵימַר מִגּוֹ דְּיָכוֹל לִקְנוֹת וְלִכְתֹּב, קַל וָחֹמֶר בְּחֹל, דְּכָל הָרָאוּי לְבִילָה כוּ'. רַ"שׁ:
כז נָקַט כִּכְתוּבִים, מִשּׁוּם קַרְקָעוֹת דְּנִקְנִין בִּשְׁטָר. וְכִמְסוּרִים, מִשּׁוּם מִטַּלְטְלִין דְּנִקְנִין בִּמְסִירָה:
כח וְאַף עַל גַּב דְּקִנְיָן יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם מִקָּח וּמִמְכָּר דְּאָסוּר מִשּׁוּם שְׁבוּת, בִּשְׁכִיב מְרַע הִתִּירוּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִטָּרֵף דַּעְתּוֹ:
כט לַקָּטָן. הוֹאִיל וְאֵין לוֹ יָד לִזְכּוֹת לְעַצְמוֹ מָמוֹן שֶׁנּוֹתְנִין לוֹ, תִּקְּנוּ חֲכָמִים שֶׁיְּהֵא אַחֵר זוֹכֶה וּמְקַבֵּל לְצָרְכּוֹ. וְאֵין זָכִין לַגָּדוֹל, שֶׁהֲרֵי יָכוֹל לִזְכּוֹת בְּעַצְמוֹ:
ל אָמְרוּ. מִשּׁוּם דְּזָכִין לוֹ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, וְכָל שֶׁכֵּן לַגָּדוֹל שֶׁיֵּשׁ לוֹ יָד לְקַבֵּל וְלִזְכּוֹת, וְשָׁלִיחַ נַמִּי מָצֵי מַשְׁוֵי. וְהִלְכָּךְ כָּל שֶׁכֵּן דְּזָכִין לָאָדָם שֶׁלֹּא בְּפָנָיו. רַ"שׁ: