עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא בתרא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ט · משנה ד
י הָאַחִין כוּ'. הָאַחִין שֶׁהֵן שֻׁתָּפִין. שֶׁאִם אֵין שֻׁתָּפוּת יַחַד בִּתְפִיסַת הַבַּיִת, אוֹ שֻׁתָּפִין דְּעָלְמָא שֶׁאֵינָם אַחִים, אֵין שָׁוִין בְּדִין זֶה. וּמִסְּתָמָא מִקְרוּ אַחִין שֻׁתָּפִין כְּשֶׁעוֹמְדִין יַחַד בְּלֹא חֲלֻקָּה אֲפִלּוּ עַד שְׁלֹשָׁה דּוֹרוֹת. נִמּוּקֵי יוֹסֵף. אֲבָל הָרֹא"שׁ וְהַטּוּר גָּרְסֵי וְהַשֻּׁתָּפִין, דִּסְבִירָא לְהוּ דְהוּא הַדִּין בִּשְׁאָר שֻׁתָּפִין. וְכֵן הוּא דַּעַת הָרַמְבַּ"ם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יא פֵּרוּשׁ לְפֵרוּשׁוֹ, דְּדַוְקָא כְּשֶׁפֵּרְשׁוּ בִּשְׁעַת לְקִיחָתוֹ שֶׁמִּפְּנֵי חֲרִיפוּתוֹ כוּ' לוֹקְחִים אוֹתוֹ. דְּאִי לָאו הָכִי, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא חָרִיף, אִם הַמִּנְהָג לְהַעֲמִיד מִכָּל בָּתֵּי הָעִיר כוּ', הַשָּׂכָר לָאֶמְצַע. בַּגְּמָרָא:
יב כְּגוֹן שֶׁאָכַל הַמַּאֲכָלוֹת שֶׁהֵם מְפֻרְסָמוֹת בְּרָעָה וְהִתְמִיד בָּהֶם, אוֹ שֶׁעָמַד זְמַן רַב לְחֹם הַשֶּׁמֶשׁ אוֹ לַקֹּר. הָרַמְבַּ"ם. וְחֹם הַיְנוּ פַּחִים, מִלְּשׁוֹן עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם [שִׁיר הַשִּׁירִים ב]. נִמּוּקֵי יוֹסֵף וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יג שׁוּשְׁבִינוּת. רֵעֶה דָּוִד [שְׁמוּאֵל ב טו] מְתַרְגְּמִינַן שׁוּשְׁבִינֵי דְּדָוִד. רַ"שׁ. וְזֶה לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, הַמָּעוֹת שֶׁמְּשַׁלְּחִין נִקְרָאִים שׁוּשְׁבִינוּת. וְאוֹתָם שֶׁשָּׁלְחוּ הַמָּעוֹת וְאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין עִם הֶחָתָן נִקְרָאִים שׁוּשְׁבִינִים:
יד לְשׁוֹן הָרַ"שׁ. וְעִנְיָנוֹ נוֹשֵׂא סְעוּדָה:
טו וְאֵין צָרִיךְ לְהַחֲזִיר הַכֹּל בְּנִשּׂוּאֵי הָרִאשׁוֹן, אֶלָּא מְשַׁלֵּם לְכָל אֶחָד חֶלְקוֹ כְּשֶׁנּוֹשֵׂא. טוּר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: