עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא בתרא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ט · משנה ב
א דּוֹחִין כוּ'. לָאו לְמֵימְרָא שֶׁכָּל אֶחָד יִדְּחֶנּוּ עַד שֶׁיָּבִיא רְאָיָה. דְּמִמַּה נַּפְשָׁךְ אִם זָכָר הוּא יִטֹּל כְּזָכָר, וְאִם נְקֵבָה יִטֹּל כִּנְקֵבָה. הִלְכָּךְ לְעוֹלָם נוֹטֵל כַּפָּחוּת שֶׁבָּהֶם, וּבִנְכָסִים מְרֻבִּים נִזּוֹן כִּנְקֵבָה, וּבִנְכָסִים מֻעָטִים שָׁקִיל עִם הַזְּכָרִים. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ב תִּקְּנוּ שֶׁיִּטֹּל כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּטָּרֵף דַּעְתּוֹ עָלָיו כוּ'. דְּהָא מִשּׁוּם גְּרִיעוּתָא דְּעֻבָּר הוּא וְלֹא מִשּׁוּם גְּרִיעוּתָא דְּמַקְנֶה, וְאִם כֵּן כִּי דַּעַת הָאָב קְרוֹבָה אֵצֶל בְּנוֹ מַאי הֲוֵי לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה כַּזּוֹכֶה, אֶלָּא וַדַּאי מִשּׁוּם שֶׁדַּעְתּוֹ קְרוֹבָה חָשְׁשׁוּ לְטֵרוּף דַּעְתּוֹ. נִמּוּקֵי יוֹסֵף. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ג מָאתַיִם. דִּלְעִנְיַן הָרְוָחָה בִּתּוֹ עֲדִיפָא לֵיהּ, שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לַחֲזֹר אַחַר מְזוֹנוֹתֶיהָ כְּזָכָר. גְּמָרָא:
ד וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִתְנָה כִּי אִם עַל זָכָר לְבַד וְעַל נְקֵבָה לְבַד, נוֹטֵל הַזָּכָר כְּאִלּוּ נוֹלַד לְבַדּוֹ וְהַנְּקֵבָה כְּאִלּוּ נוֹלְדָה לְבַדָּהּ, דְּלֹא עָשָׂה הַלֵּידָה תְּנַאי אֶלָּא רוֹצֶה לִתֵּן מַתָּנָה לְבָנָיו וְרִבָּה לַנְּקֵבָה, וְאַף אִם יָלְדָה תְּאוֹמִים חֲבִיבִים עָלָיו וְרוֹצֶה שֶׁיִּטְּלוּ כְּפִי תְּנָאוֹ. הָרֹא"שׁ:
ה אֲבָל אַנְדְּרוֹגִינוֹס אֵינוֹ נוֹטֵל כְּלָל בִּמְקוֹם בֵּן אוֹ בַּת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: