עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא בתרא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ח · משנה ה
כא לֹא יִירַשׁ. וַאֲפִלּוּ לְרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה דְּאִם אָמַר עַל מִי כוּ'. וְאַף עַל גַּב דְּמִמֵּילָא מַשְׁמַע שֶׁיִּהְיֶה הַשְּׁאָר לָאַחִין, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁאָמַר בִּלְשׁוֹן לֹא יִירַשׁ, מַשְׁמַע כְּמַתְנֶה עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
כב שֶׁהִתְנָה כוּ'. וַאֲפִלּוּ לְמַאי דְּמַסְּקִינַן סוֹף פֶּרֶק ז' דְּבָבָא מְצִיעָא דִּבְדָבָר שֶׁבְּמָמוֹן תְּנָאוֹ קַיָּם, אָמְרִינַן בַּגְּמָרָא, שָׁאנֵי הָכָא דְּלֹא מָחִיל. וּפֵרְשׁוּ הָרַשְׁבָּ"א וְנִמּוּקֵי יוֹסֵף, דְּדָבָר שֶׁלֹּא בָּא לְיָדוֹ שֶׁל בֵּן אֵינוֹ יָכוֹל לְמוֹכְרוֹ וְלֹא לְמוֹחְלוֹ. וַאֲפִלּוּ אִי מָצֵי מָחִיל וַדַּאי לָן דְּלֹא מָחִיל, דְּמַה הֲנָאָה יֵשׁ לוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁשּׁוֹתֵק, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַכְעִיס אָבִיו הוּא דַעֲבִיד:
כג רִבָּה כוּ'. עַל יְדֵי שֶׁרִבָּה לְאֶחָד מִעֵט לְאַחֵר. אִי נַמִּי אוֹ אוֹ קָתָנֵי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כד שֶׁהֲרֵי לֹא נִשְׁאַר לוֹ לְאַחַר מִיתָתוֹ כְּלוּם לְהוֹרִישׁ לְבָנָיו בְּתוֹרַת יְרֻשָּׁה. רַ"שׁ:
כה אִישׁ כוּ' בִּמְקוֹם בַּת כוּ'. הָא בֵּן בֵּין הַבָּנִים וּבַת בֵּין הַבָּנוֹת דְּבָרָיו קַיָּמִין, רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא הִיא, וַחֲסוּרֵי מִחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי, הָאוֹמֵר כוּ' הָא בֵּן כוּ' שֶׁרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר כוּ'. גְּמָרָא:
כו וְהוּא הַדִּין לִשְׁאָר יוֹרְשִׁים שֶׁבִּמְקוֹם בָּנָיו:
כז עָשׂוּי. מִלְּתָא דִּפְשִׁיטָא הִיא. וּמִשּׁוּם סֵיפָא נָקַט לַהּ, דְּאָסוּר לַעֲשׂוֹת כֵּן. הָרַ"שׁ: