עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא בתרא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ז · משנה ד
טז וּמַאי מְשַׁמְּנִין. הַשָּׁמֵן יְהֵא בֵּינֵיהֶן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יז וְהַרִ"י בַּר בָּרוּךְ פֵּרֵשׁ, וְנוֹתֵן לוֹ בִּדְמֵי חֶצְיָהּ לְרוּחַ דָּרוֹם בֵּין שֶׁהוּא כָּחוּשׁ אוֹ שָׁמֵן, בְּהַשְׁוָאַת חֲלָקִים בְּעִלּוּי וְגֵרְעוֹן קַרְקַע. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יח וּבֶן חֲרִיץ הוּא סָמוּךְ לַגָּדֵר וַאֲחוֹרָיו הַחֲרִיץ. רַ"שׁ:
יט וְנִמְשֶׁכֶת מְעַט לְאַחֲרֶיהָ וְקוֹפֶצֶת. לְשׁוֹן הָרַ"שׁ:
כ וּכְשֶׁהֵם שְׁנַיִם אֵינָם יְכוֹלִים לְהִכָּנֵס בַּקָּטָן לְמִעוּט רָחְבּוֹ. וְלֹא תִּקְפֹּץ לְרֹחַב הַשְּׁנֵי חֲרִיצִין. הָרַמְבַּ"ם:
כא שִׁשָּׁה טְפָחִים. רָחְבּוֹ בְּאֹרֶךְ כָּל הַשָּׂדֶה. רַ"שׁ: