עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא בתרא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ו · משנה ב
ג לְפִי גִּרְסַת הָרַ"ב, הַמְקַבֵּל, לֹא הָיָה צָרִיךְ לְפָרֵשׁ הַלּוֹקֵחַ, דְּהוּא הַמְקַבֵּל. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ד כְּלוֹמַר דְּמַתְנִיתִין דִּתְנַן מִסְפָּר גָּדוֹל, לָאו דַּוְקָא, אֶלָּא הוּא הַדִּין מִסְפָּר קָטָן, וְלֹא אָמְרִינַן דְּמִסְפָּר קָטָן מַקְפִּיד וְרוֹצֶה שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּם טוֹבִים. וְכֵן כָּתְבוּ הָרַ"שׁ וְנִמּוּקֵי יוֹסֵף וְהַטּוּר, דְּהוּא הַדִּין אַחַת לְעֶשֶׂר. וּקְצָת קָשֶׁה מִפֶּרֶק ז' מִשְׁנָה ב' דְּאִצְטְרִיךְ לְמִתְנֵי מִסְפָּר קָטָן וְאִי לָאו הָכִי הֲוָה אֲמֵינָא דְּלֹא, וְאִם כֵּן הָכָא נַמִּי אֵימָא דְּאִין הָכִי נַמִּי דְּלֹא:
ה כְּמוֹ וְאֶת פִּרְיָהּ יְקוֹסֵס וְיָבֵשׁ [יְחֶזְקֵאל ז]. הָרַ"שׁ:
ו צָרִיךְ לוֹמַר מַרְתֵּף זֶה שֶׁל יַיִן כוּ' אֲבָל בְּיַיִן סְתָם וְלֹא אָמַר לְמִקְפָּה, פְּלִיגֵי אָמוֹרָאֵי בַּגְּמָרָא. וּפָסְקוּ הַפּוֹסְקִים כְּמַאן דְּאָמַר דִּמְקַבֵּל עָלָיו עֶשֶׂר לְמֵאָה. וְהָכִי אוֹקְמָהּ הָרִי"ף לְמַתְנִיתִין:
ז כְּלוֹמַר שֶׁשּׁוֹאֲבוֹת הַיַּיִן לְפִי שֶׁמַּזִּיעוֹת אוֹתוֹ דֶּרֶךְ דָּפְנוֹתֵיהֶן: