עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא בתרא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה יא
נט בַּיָּבֵשׁ. כְּגוֹן פֵּרוֹת כַּמּוֹן וּפִלְפְּלִין אֵין צָרִיךְ לְקַנֵּחַ, שֶׁלֹּא נִדְבַּק בָּהֶן מְאוּמָה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ס וְהוּא הַדִּין לַעֲשָׂרָה לִיטְרִין בְּיַחַד, כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא, הֶכְרֵעַ אֶחָד לְכֻלָּם. וּמוֹקֵי לָהּ בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְהַכְרִיעַ:
סא מִשּׁוּם דְּנָפִישׁ יוֹתֵר מִדַּאי הֶכְרֵעַ טֶפַח בְּדָבָר קַל. נִרְאֶה לִי. הָרֹא"שׁ:
סב נוֹתֵן כוּ'. דְּאָמַר קְרָא [דְּבָרִים כה] אֵיפָה שְׁלֵמָה וָצֶדֶק. וָצֶדֶק מְיֻתָּר הוּא, לְמִדְרָשׁ אַף עַל פִּי שֶׁאֵיפָה שְׁלֵמָה מָדַדְתָּ, צַדֵּק מִשֶּׁלְּךָ וְתֵן לוֹ. גְּמָרָא:
סג וְכֵן הַגְּרָמָה דִּשְׁחִיטָה לְשׁוֹן הַכְרָעָה וְהַטָּיָה הִיא, שֶׁמַּטֶּה הַסַּכִּין חוּץ לִמְקוֹם שְׁחִיטָה. הָרַ"שׁ:
סד מִדְּלֹא קָתָנֵי אֶחָד מֵעֲשָׂרָה כוּ', דַּיְקִינַן לָהּ בַּגְּמָרָא דַּחֲסוּרֵי מִחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי, אֶחָד מֵעֲשָׂרָה לַעֲשָׂרָה כוּ'. וְנִרְאֶה מִפְּנֵי שֶׁהַלַּח נִדְבָּק יוֹתֵר וְאֵינוֹ מַטִּיף לוֹ הַכֹּל, צָרִיךְ לְהוֹסִיף לוֹ יוֹתֵר מִבְּיָבֵשׁ. הָרַ"שׁ:
סה וַאֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁמּוֹחֲקִים, נַמִּי אִי אֶפְשָׁר לִמְחֹק כָּל כָּךְ בְּצִמְצוּם. הָרַ"שׁ:
סו בַּדַּקָּה. דְּמַפְסִיד מוֹכֵר מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִמְחֹק כָּל כָּךְ, וּבַגַּסָּה מוֹחֵק יוֹתֵר כוּ'. רַ"שׁ:
סז מִדִּכְתִיב אֵיפָה כוּ' וָצֶדֶק, לְאַטְפוּיֵי אָתָא, מִכָּל מָקוֹם, שֶׁאַף זֶה יָכוֹל לָבֹא לְרַמָּאוּת. דְּאִיכָּא דְּחָזֵי בַּמְּדִידָה וְלֹא יָדַע לֹא בַּפָּחוֹת וְלֹא בַּתּוֹסֶפֶת, וְיֹאמַר כָּךְ הַמִּנְהָג. הָרַ"שׁ: