עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא בתרא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה ט
נא אֲבָל בְּחִיּוּב הַפֻּנְדְּיוֹן, לֹא קַשְׁיָא, דְּכֵיוָן שֶׁעִכְּבוֹ הַחֶנְוָנִי בְּיָדוֹ נִתְחַיֵּב בַּחֲלִיפָיו וּבְתַשְׁלוּמִין גְּמוּרִים כוּ'. דְּאִם הָיָה מַחֲזִיר אוֹתוֹ הַפֻּנְדְּיוֹן עַצְמוֹ הָכִי נַמִּי דְּפָטוּר. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
נב שֶׁעַל מְנָת כוּ'. וַאֲפִלּוּ צְלוֹחִית שֶׁלָּקַח לָמֹד בָּהּ לַאֲחֵרִים לֹא מְחַיֵּב בֵּיהּ רַבִּי יְהוּדָה, דִּסְבִירָא לֵיהּ דְּלֹא הֲוֵי אֶלָּא שׁוֹאֵל, וְכִי מַחֲזִירוֹ לְמָקוֹם שֶׁשְּׁאָלוֹ מִשָּׁם דַּי. גְּמָרָא:
נג וּמוֹדִים כוּ'. הֵיכָא דְּלֹא נְטָלָהּ לָמֹד בָּהּ לַאֲחֵרִים אֲפִלּוּ נְטָלָהּ לָמֹד לַתִּינוֹק כוּ', וְאִם כֵּן לֹא אַפְקָהּ מֵרְשׁוּת בְּעָלִים, וּמִשּׁוּם הָכִי פָּטוּר מִן הַצְּלוֹחִית. רַ"שׁ: