עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא בתרא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה א
א מִלָּשׁוֹן זֶה יֵרָאֶה דַּאֲפִלּוּ לְעֵיל נַמִּי לֹא הֲווּ בִּכְלַל מַתָּנָה וְהֶקְדֵּשׁ אֶלָּא הֶחָשׁוּב כְּקַרְקַע, לַאֲפוֹקֵי פֵּרוֹת תְּלוּשִׁים וְכָל שֶׁכֵּן מִטַּלְטְלִין דְּלֹא, אַף עַל פִּי שֶׁכְּשֶׁאָמַר הִיא וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ הַכֹּל מָכוּר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ב הָעֲבָדִים. שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְבַעַל הַסְּפִינָה לְהַנְהִיגָהּ וְלִשְׁמֹר פְּרַקְמַטְיָא שֶׁלּוֹ בְּתוֹכוֹ. רַ"שׁ. וּפְשִׁיטָא הִיא. וְכֵן הָאַנְתִּיקִי כָּל שֶׁכֵּן הִיא מִן הַמַּרְצוּפִין, אֶלָּא מִשּׁוּם סֵיפָא בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ כוּ' נַקְטִינְהוּ. תּוֹסָפוֹת. וְנִמּוּקֵי יוֹסֵף:
ג מָכַר אֶת הַקָּרוֹן לֹא כוּ'. וַאֲפִלּוּ אִיכָּא דָּמִים יְתֵרִים מוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה, מִשּׁוּם דִּלְעוֹלָם אֵין קָרוֹן וּפְרָדוֹת נִקְרָאִים בְּשֵׁם אֶחָד. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
ד אֲבָל מָכַר הַפְּרָדוֹת אֲפִלּוּ אֲדוּקִין לֹא מָכַר הַקָּרוֹן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ה הַצֶּמֶד. מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא דְּאַיְרֵי בְּאַתְרָא דְּקָרֵי לְצַמְדָא צַמְדָא וּלְבָקָר בָּקָר, וְאִיכָּא נַמִּי דְּקָרֵי לַבָּקָר צַמְדָא. דְּאִי בְּאַתְרָא דְּלֵיכָּא דְּקָרֵי לַבָּקָר צַמְדָא, פְּשִׁיטָא צַמְדָא זַבֵּין לֵיהּ בָּקָר לֹא זַבֵּין לֵיהּ. וְאִי דְּקָרֵי כֻּלְּהוּ נַמִּי לַבָּקָר צַמְדָא, כֻּלְּהוּ זַבֵּין לֵיהּ. וּפֵרֵשׁ הָרַ"שׁ דְּבִכְהַאי גַּוְנָא וַדַּאי הַדָּמִים מוֹדִיעִים כוּ'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ו לֹא כוּ'. וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁאֲדוּקִים בּוֹ נַמִּי לֹא קָנָה. רַ"שׁ. וְהָרִ"י הַלֵּוִי פֵּרֵשׁ דְּהָכָא נַמִּי דַּוְקָא כְּשֶׁאֵין אֲדוּקִים, אֲבָל בַּאֲדוּקִים, מְכוּרִים. וְהָכִי מִסְתַּבְּרָא. טוּר:
ז הַצֶּמֶד. דִּבְרֵי הַכֹּל הוּא. אֶלָּא דִּפְלִיגֵי רַבִּי יְהוּדָה וְרַבָּנָן בְּפֵרוּשָׁא דְּהַךְ מִלְּתָא. דִּלְרַבִּי יְהוּדָה זִמְנִין מָכַר זִמְנִין לֹא מָכַר, וּלְרַבָּנָן לְעוֹלָם לֹא מָכַר. רַ"שׁ. וּכְלוֹמַר דְּלֹא תַקְשֶׁה חֲכָמִים הַיְנוּ תַּנָּא קַמָּא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ח שֶׁהַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁאֵינוֹ נִמְכַּר בְּמָאתַיִם זוּז. מַה שֶּׁאֵין כֵּן סֵפֶר תּוֹרָה בְּהֵמָה וּמַרְגָּלִיּוֹת דְּסָבְרֵי חֲכָמִים בְּמִשְׁנָה ט' פֶּרֶק ד' דְּבָבָא מְצִיעָא דְּיֵשׁ לָהֶן אוֹנָאָה, וּמִמֵּילָא דְּהוּא הַדִּין דַּהֲוֵי נַמִּי בִּטּוּל מִקָּח, מִשּׁוּם דְּהַוְיָן דְּבָרִים שֶׁהַדַּעַת טוֹעָה בָּהֶן. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
ט דְּתַכְשִׁיטֵי חֲמוֹר הֲווּ וְקָנִי לְהוּ הֵיכָא דְּאִיתְנְהוּ. תּוֹסָפוֹת: