עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא בתרא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה ב
ג אֲבָל הָרַ"שׁ פֵּרֵשׁ בּוֹר, חָפוּר בְּקַרְקַע קָשָׁה, שֶׁמַּחְזִיק מַיִם בְּלֹא בִּנְיָן. דּוּת, חוֹפְרִין בּוֹר בְּעָפָר תִּחוֹחַ וּבוֹנִין לוֹ כֹּתֶל אֲבָנִים וּמִקְרֵי דּוּת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ד וְרוּמָא כוּ'. נִמְשַׁךְ גַּם עַל וְלֹא אֶת הַגַּג. הַמַּגִּיד. וְכָתַב עוֹד וּכְשֶׁכָּתַב לוֹ עֹמֶק וְרוּם אִם בָּא לְהַגְבִּיהַּ וְלִבְנוֹת בָּאֲוִיר אוֹ לְהַעֲמִיק וְלַחְפֹּר, מַגְבִּיהַּ וּמַעֲמִיק. אֲבָל לֹא קָנָה בַּבִּנְיָנִים שֶׁבָּעֲמָקִים וּבָאֲוִיר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ה וּלְרַבָּנָן לֹא אָתֵי לִטְפוּיֵי כְּלָל דִּבְלָאו הָכִי שִׁיֵּר לְעַצְמוֹ דֶּרֶךְ, וּלְרַוְחָא דְּמִלְּתָא אָמַר כֵּן שֶׁלֹּא יֹאמַר לוֹקֵחַ כָּל הַבַּיִת מָכַרְתָּ לִי וְלֹא עִכַּבְתָּ דֶּרֶךְ, שֶׁאֵין כָּל מוֹכְרִין בְּקִיאִין בַּדִּינִין, וְהִלְכָּךְ פֵּרֵשׁ כָּל כָּךְ. רַ"שׁ:
ו גְּמָרָא. וְאַכֻּלָּהּ מַתְנִיתִין קָאֵי: