עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא בתרא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ג · משנה ג
יג שֶׁלֹּא כוּ'. אַף עַל גַּב דְּזוֹ פְּשִׁיטָא, קָא מַשְׁמַע לָן דְּמַהוּ דְּתֵימָא דִּלְמָא שְׁטָרָא הֲוָה לֵיהּ וְאִרְכָּס, וְאִיהוּ סָבַר אִי אֲמֵינָא מִזְבָּן זַבְנָא לִי הַאי אַרְעָא אָמְרוּ לִי אַחֲוֵי שְׁטָרָךְ, הִלְכָּךְ נֵימָא לֵיהּ אֲנַן דִּלְמָא שְׁטָרָא הֲוָה לָךְ וְאִרְכָּס, כְּגוֹן זֶה פְּתַח פִּיךָ לְאִלֵּם הוּא, קָא מַשְׁמַע לָן דְּלֹא. גְּמָרָא:
יד דְּאֵין אָדָם בָּקִי בְּקַרְקְעוֹת אָבִיו הַאֵיךְ בָּאוּ לְיָדוֹ. הָרַ"שׁ:
טו וְלֹא בְּחֶזְקַת שָׁלֹשׁ שָׁנִים מַיְרֵי, דִּסְתָם אֻמָּן לֹא שַׁיָּךְ אֶלָּא בְּמִטַּלְטְלִין וְחֶזְקַת שָׁלֹשׁ שָׁנִים לֹא נֶאֶמְרָה אֶלָּא בִּמְקַרְקְעֵי, אֲבָל בְּמִטַּלְטְלֵי מִי שֶׁהוּא מֻחְזָק בְּשֶׁל חֲבֵרוֹ אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת וְאָנוּ רוֹאִים שֶׁיּוֹצְאִים מִתַּחַת יָדוֹ אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לַחֲבֵרוֹ עֵדִים שֶׁהָיָה שֶׁלּוֹ, נֶאֱמָן זֶה הַמֻּחְזָק לוֹמַר לָקוּחַ הוּא בְּיָדִי, דִּסְתָם לוֹקֵחַ מִטַּלְטְלִין מֵחֲבֵרוֹ בְּלֹא עֵדִים הוּא קוֹנֶה וּבְלֹא שְׁטָר, חוּץ מִדְּבָרִים הָעֲשׂוּיִין כוּ' וְאָמַר לְקוּחִין הֵן בְּיָדִי דְּאֵינוֹ נֶאֱמָן. הָרַ"שׁ, וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
טז אֵין הַכַּוָּנָה בְּפָנֵינוּ בֵּית דִּין כְּשֶׁהוּא טוֹעֵן עָלָיו, דְּוַדַּאי הוּא נֶאֱמָן בְּמִגּוֹ דְּלֹא הֶרְאָהוּ. אֶלָּא כְּלוֹמַר שֶׁהוּא מָצוּי בְּפָנֵינוּ בֵּית דִּין עַל יְדֵי עֵדִים שֶׁרָאוּ בְּיָדוֹ קֹדֶם שֶׁבָּאוּ לְפָנֵינוּ בְּסָמוּךְ מִיָּד, שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לְהַחֲזִיר בֵּינֵי הָכִי קֹדֶם שֶׁבָּאוּ לִטְעֹן בִּפְנֵי בֵּית דִּין:
יז אִם נְתָנוֹ שֶׁלֹּא בְּעֵדִים הֲוֵי מָצֵי לְמֵימַר לֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם, וְאִם נְתָנוֹ בְּעֵדִים יָכוֹל לוֹמַר הֶחְזַרְתִּיו לְךָ, הָרַמְבַּ"ם. וְכָתַב עוֹד וְהַאי נֶאֱמָן רְצוֹנוֹ לוֹמַר אַחַר שֶׁיִּשָּׁבַע כוּ', בְּטַעֲנַת לָקוּחַ, נִשְׁבַּע הֶסֵּת וְנִפְטַר. וּלְטַעֲנַת כָּךְ פָּסַקְתָּ, נִשְׁבַּע בִּנְקִיטַת חֵפֶץ וְנוֹטֵל:
יח הַשֻּׁתָּפִים כוּ'. כְּשֶׁיָּדוּעַ בְּעֵדִים שֶׁהוּא שֻׁתָּפוֹ אוֹ אֲרִיסוֹ אוֹ אַפּוֹטְרוֹפְּסוֹ. אֲבָל אִם אֵין יָדוּעַ זֶה בְּעֵדִים אֶלָּא שֶׁהוֹדָה מֵעַצְמוֹ וְאָמַר הֵן, הוּא שֻׁתָּפִי וּמָכַר לִי, נֶאֱמָן בְּמִגּוֹ שֶׁהָיָה יָכוֹל לוֹמַר לֹא הָיָה שֻׁתָּפִי מֵעוֹלָם. הָרַמְבַּ"ם:
יט שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ הַשֻּׁתָּפִין לֶאֱכֹל זֶה פֵּרוֹת שָׁלֹשׁ אוֹ אַרְבַּע שָׁנִים וְאַחַר כָּךְ יֹאכַל זֶה כְּמוֹ כֵן. הָרַ"שׁ:
כ מַשְׁמַע שֶׁאֲכָלָהּ כֻּלָּהּ וְלֹא חֶצְיָהּ, וְרוֹצֶה לְהַחְזִיק בְּאוֹתָהּ הַחֵצִי שֶׁנָּפְלָה לְחֶלְקוֹ. וְנָפְקָא מִנַּהּ כְּשֶׁהַחֵצִי הַהִיא טוֹבָה מֵהַחֵצִי הַשְּׁנִיָּה. וְכֵן הוּא דַּעַת הַתּוֹסָפוֹת דְּבָעִינַן דְּנָחִית לְכֻלָּהּ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כא שֶׁרְגִילִין לִשְׁמֹר שָׂדוֹת שֶׁל מִשְׁפָּחָה זוֹ מֵעוֹלָם הֵן וַאֲבוֹתֵיהֶן בַּאֲרִיסוּת וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִים לְהַחְלִיף בַּאֲרִיסִים אֲחֵרִים. הָרַ"שׁ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כב וְהָאַפּוֹטְרוֹפִּין. שֶׁהֲרֵי הַכֹּל בְּיָדָם וְיוּכְלוּ לֶאֱכֹל כִּרְצוֹנָם. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
כג אֵין כוּ'. בְּנִכְסֵי מְלוֹג. אֲבָל בְּנִכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל כְּבָר הֵן כְּתוּבִים עָלָיו. הָרַמְבַּ"ם:
כד לָאָב כוּ'. כָּל הֵיכָא שֶׁלֹּא חָלְקוּ וְלֹא נִתְפָּרְדוּ זֶה מִזֶּה אֵינָן מַקְפִּידִין זֶה עַל זֶה בַּמֶּה שֶׁמַּחְזִיקִין זֶה מִזֶּה. גְּמָרָא:
כה וְגַם יֵשׁ מֵהֶן דְּהַוְיָן חֲזָקָה וְצָרִיךְ שָׁלֹשׁ שָׁנִים. הָרַ"שׁ:
כו מַתָּנָה. וְהוּא הַדִּין לְמוֹכֵר, דְּקָנָה לוֹקֵחַ בַּחֲזָקָה:
כז לָאו דַּוְקָא, דְּהוּא הַדִּין אִם מוֹדֶה לוֹ. רַ"שׁ:
כח עַיֵּן מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי רֵישׁ פֶּרֶק קַמָּא אוֹת ד':
כט כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס בָּהּ. הָרַ"שׁ:
ל כָּל שֶׁהוּא. כְּלוֹמַר כָּל שֶׁהוֹעִיל בְּגִדְרוֹ וּפִרְצָתוֹ אַף עַל פִּי שֶׁעֲשׂוּיָה כְּבָר אֶלָּא שֶׁהִשְׁלִימָהּ וְהוֹעִיל בְּהַשְׁלָמָתוֹ. גְּמָרָא: