עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא בתרא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ד
כ וְיֵשׁ לִתְמֹהַּ דִּלְמַאי נָפְקָא מִנַּהּ קָאָמַר כְּמִין גַּא"ם, לִתְנֵי לֹא יִסְמֹךְ כָּתְלוֹ לְכֹתֶל חֲבֵרוֹ אֶלָּא אִם כֵּן הִרְחִיק אַרְבַּע אַמּוֹת כוּ'. וְהַמְּחֻוָּר פֵּרוּשׁ הַנִּמּוּקֵי יוֹסֵף. מִי שֶׁהָיָה כָּתְלוֹ סָמוּךְ כוּ', שֶׁהִרְשָׁהוּ לִסְמֹךְ, לֹא יִסְמֹךְ לוֹ כֹּתֶל אַחֵר סָמוּךְ לַכֹּתֶל עַצְמוֹ שֶׁסָּמַךְ אֶלָּא אִם כֵּן הִרְחִיק כוּ'. מִשּׁוּם שֶׁדִּישָׁה הָכָא שֶׁבֵּין שְׁנֵי כְּתָלִים אֵלּוּ מַעֲלֵי לַכֹּתֶל שֶׁל חֲבֵרוֹ שֶׁמְּחַזְּקוֹ כְּשֶׁמַּקְשֶׁה הַקַּרְקַע, דְּמִשּׁוּם הָכִי מָחַל לוֹ לִסְמֹךְ מִשּׁוּם דִּישָׁה זוֹ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כא וְלֹא פֵּרְשׁוּ בַּגְּמָרָא אֵיזֶהוּ יְשָׁנָה. נִרְאֶה לִי דְּסָמַךְ אַמִּשְׁנָה ב' פֶּרֶק ט"ז דְּאֳהָלוֹת, עַיֵּן שָׁם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כב הָרַמְבַּ"ם. וְרָצָה לוֹמַר בָּאֹרֶךְ:
כג לָשׁוֹן יָתֵר הוּא. וְהָרַמְבַּ"ם כְּתָבוֹ בַּחֲלֻקָּה שְׁנִיָּה, שֶׁאִם הָיָה אַרְבַּע אַמּוֹת אוֹ יוֹתֵר:
כד אֶלָּא אִם כֵּן כוּ'. וְדַוְקָא בְּלוֹקֵחַ מִן הַמֶּלֶךְ אוֹ בְּזוֹכֶה מִן הַהֶפְקֵר, דְּאָז נִשְׁתַּעְבֵּד לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת קַרְקַע חוּץ לְכָתְלוֹ, וְהַבָּא אַחֲרֵי כֵן צָרִיךְ לְהַרְחִיק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְאַף רַבִּי יוֹסֵי דְּמִשְׁנָה י"א מוֹדֶה הָכָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כה הָרַמְבַּ"ם. וְיוֹתֵר נִרְאֶה כְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י דִּלְמַעֲלָן מוּסָב עַל הַכֹּתֶל שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיַּגְבִּיהֶנָּה מִלְמַעְלָן שֶׁל הַחַלּוֹנוֹת כוּ', וְאָתֵי שַׁפִּיר מֵ"ם דְּמִלְּמַעְלָה כוּ', וְכֵן מִכְּנֶגְדָּן דַיֵּק טְפֵי:
כו וּבַגְּמָרָא, וְתֵיפּוּק לֵיהּ מִשּׁוּם דַּוְשָׁא, וּמַסִּיק דְּהָכָא בְּבוֹנֶה בִּשְׁתֵּי רוּחוֹת הַחַלּוֹן שְׁתֵּי כְּתָלִים זֶה כְּנֶגֶד זֶה, וְעוֹשֶׂה רֹאשׁ כָּתְלוֹ מִדְרוֹן לְצַד הַחַלּוֹנוֹת, שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לַעֲמֹד עָלָיו וּלְהָצִיץ לְהַחַלּוֹן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: