עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא בתרא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה ד
כ עַד כוּ'. מְשַׁמֵּשׁ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה. כֹּתֶל חָצֵר שֶׁנָּפַל מְחֻיָּב לִבְנוֹתוֹ עַד אַרְבַּע אַמּוֹת וְהָדָר קָתָנֵי עַד אַרְבַּע אַמּוֹת בְּחֶזְקַת כוּ'. בֵּית יוֹסֵף. כְּלוֹמַר וְהָדָר קָתָנֵי עַד אַרְבַּע אַמּוֹת כוּ' אֲפִלּוּ בִּתְחִלַּת בִּנְיַן הַכֹּתֶל וְדוֹ"ק:
כא וְתֵימַהּ הוּא, דְּמִשּׁוּם שֶׁלֹּא נָתַן מִיָּד בְּשָׁעָה שֶׁתּוֹבְעוֹ הֲוָה לֵיהּ בְּחֶזְקַת שֶׁלֹּא נָתַן לְעוֹלָם, וְדִלְמָא אִשְׁתְּמוּטֵי מִשְׁתַּמֵּט כוּ'. אֶלָּא הָכָא כְּגוֹן שֶׁבָּאוּ עֵדִים וְאָמְרוּ עִמָּנוּ הָיָה שִׁמְעוֹן בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי מִיּוֹם שֶׁהֵחֵל רְאוּבֵן בִּנְיַן כֹּתֶל זֶה, וְיוֹדְעִין אָנוּ שֶׁלֹּא פְּרָעוֹ. אִי נַמִּי כְּגוֹן שֶׁעָמַד שִׁמְעוֹן בַּדִּין וְחִיְּבָהוּ בֵּית דִּין לִבְנוֹת עַד אַרְבַּע אַמּוֹת, וְסֵרֵב עַל צִוּוּי בֵּית דִּין, הֲרֵי הוּא בְּחֶזְקַת שֶׁלֹּא נָתַן, כְּדִין גַּזְלָן. הָרֹא"שׁ:
כב אֵין כוּ'. וְאַף עַל גַּב דְּמִתְּחִלָּה הִסְכִּים לְכָךְ, הַשְׁתָּא לֹא בָּעֵי. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
כג וּבְכִי הָא לֹא אָמְרִינַן זֶה נֶהֱנֶה וְזֶה לֹא חָסֵר פָּטוּר. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כד שֶׁלֹּא כוּ'. אַיְרֵי כְּגוֹן דְּיַדְעִינַן דְּקָדִים חַד וְאַרְצֵיהּ לְחַבְרֵיהּ וְהָיָה מְסַרְהֵב, כִּדְמַשְׁמַע לִישָׁנָא אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ, וּלְכָךְ הֲוֵי בְּחֶזְקַת שֶׁלֹּא נָתַן. וְאֵין צָרִיךְ לְהַעֲמִיד כְּשֶׁעָשָׂה חָזִית. תּוֹסָפוֹת: