עיקר תוספות יום טוב על משנה אהלות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק יח · משנה ב
ד לֹא הָיָה רָאוּי לִמְנוֹת עִמָּהֶם שְׂדֵה בּוֹכִים, דְּטָהוֹר גָּמוּר הוּא, אֶלָּא מִשּׁוּם דְּשַׁיָּךְ בָּהּ דִּין זְרִיעָה וּנְטִיעָה, קָא חֲשִׁיב לֵיהּ. הָרַ"שׁ:
ה הַקֶּבֶר כוּ'. הוּא בֵּית הַפְּרָס דְּרֵישׁ פִּרְקִין [דִּלְעֵיל], שֶׁשִּׁעוּרוֹ מְלֹא הַמַּעֲנָה. הָרַ"שׁ:
ו נִטַּעַת כוּ'. שֶׁהַנּוֹטֵעַ אֵין דַּעְתּוֹ לַעֲקֹר, וְאִם תִּהְיֶה טֻמְאָה טְמוּנָה תַחְתָּיו אֵין בְּכָךְ כְּלוּם. הָרַאֲבַ"ד. וְהָרַמְבַּ"ם כָּתַב, לְפִי שֶׁהַשָּׁרָשִׁין יוֹרְדִים לְמַטָּה מִשְּׁלֹשָׁה וּלְכָךְ טָהוֹר כְּדִלְקַמָּן מִשְׁנָה ה':
ז כְּלוֹמַר, הַתְּבוּאָה וְהַקִּטְנִיּוֹת:
ח מִפְּנֵי שֶׁהֵם רַב וּמִסְתַּבְּכִין בְּיַחַד וְאִי אֶפְשָׁר לְבָדְקָן. אֲבָל הָרַמְבַּ"ם כָּתַב, אִם תַּתִּיר לוֹ בַהֲנָיָה, מוֹצִיאוֹ לְמָכְרוֹ וְנִמְצָא מַרְגִּיל אֶת הַטֻּמְאָה:
ט וְקָשֶׁה, דִּבְכַמָּה דוּכְתֵּי תְנַן הַתֶּבֶן וְהַקַּשׁ. וְהָרַ"שׁ כָּתַב, קַשׁ הֵם הַשִּׁבֳּלִים יָדוֹת שֶׁל תְּבוּאָה. וְכֵן עָצָה, יָדוֹת [שֶׁל קִטְנִיּוֹת]: