עיקר תוספות יום טוב על משנה אהלות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק טו · משנה ח
ז וְצָרִיךְ לוֹמַר דְּאָזֵיל בְּשִׁדָּה תֵבָה וּמִגְדָּל. דְּאִי לָאו הָכִי, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ אַרְבַּע מְעָרוֹת לְאַרְבַּע רוּחוֹת, כְּבָר נִטְמָא. הָרַשְׁבַּ"ם:
ח דְּגָזְרוּ כְּדֵי שֶׁלֹּא יַרְגִּילוּ אוֹכְלֵי טָהֳרוֹת לִקְרַב אֶצְלוֹ וְיִפְשֹׁט יָדוֹ וְיַאֲהִיל וְלָאו אַדַּעְתֵּיהּ. אֲבָל בַּחֲצַר הַקֶּבֶר יֵשׁ הֶכֵּר. רַשִׁ"י. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב שֶׁהֶאֱרִיךְ בָּזֶה כְּפִי מַסְקָנַת הַגְּמָרָא:
ט וְקָשֶׁה, דְּאִם כֵּן הַיְנוּ עוֹמֶדֶת. אֶלָּא סֵיפָא שֶׁהַקּוֹרָה שׁוֹכֶבֶת וְרֹאשָׁהּ נִכְנָס לְתוֹךְ הַקֶּבֶר נַעֲשֶׂה לוֹ גוֹלֵל, וְרֵישָׁא שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת אוֹ מֻטָּה וְסוֹמֶכֶת עַל הַקֶּבֶר, כָּל הַקּוֹרָה צְרִיכָה לְרֹאשָׁהּ הַתַּחְתּוֹן שֶׁהוּא גוֹלֵל, לְפִיכָךְ כָּל שֶׁהוּא כְנֶגֶד הַקֶּבֶר, טָמֵא. דְּמֻטָּה פֵּרוּשׁ זְקוּפָה קְצָת. אֲבָל כְּשֶׁהִיא שׁוֹכֶבֶת אֵינוֹ כֵן, וּמַה שֶּׁעָתִיד לָקֹץ אֵינוֹ חִבּוּר. הָרַאֲבַ"ד. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: