עיקר תוספות יום טוב על משנה אהלות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ט · משנה יג
כט כְּלִי. אֵין רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁהִיא שְׁלֵמָה, דְּהָא קָתָנֵי בְסֵיפָא בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁהִיא כְלִי, וְלֹא אִצְטְרִיךְ תּוּ לְמִתְנֵי הָכָא כְמוֹ בְּבָבֵי דִלְעֵיל, אֶלָּא כְלִי דְהָכָא פֵּרוּשׁוֹ שֶׁיְּכוֹלָה לֵישֵׁב שֶׁלֹּא מְסֻמֶּכֶת, אֲבָל אִם אֵינָהּ יְכוֹלָה לֵישֵׁב אָז דִּינָהּ כְּמֻטָּה עַל צִדָּהּ וְאֵין טֻמְאָה נִכְנֶסֶת לָהּ. מַהֲרַ"ם. וְקָשֶׁה, דְּעַד הַשְׁתָּא נַמִּי לֹא אָיְרִינַן אֶלָּא בְּיֵשׁ לָהּ שׁוּלַיִם דְּהָא הָכִי קָתָנֵי בְּרֵישׁ פֶּרֶק דִּלְעֵיל בְּכֻלְּהוּ כֵּלִים הַבָּאִים בְּמִדָּה, וְכֵן בְּרֵישׁ פֶּרֶק ט"ו דְּכֵלִים, וְשָׁם פֵּרֵשׁ הָרַ"ב שֶׁיְּכוֹלִין לֵישֵׁב. אֲבָל בְּהָרַ"מ מַשְׁמַע דִּבְשִׁדָּה לֹא בָעִינַן אֶלָּא שֶׁיַּחֲזִיקוּ אַרְבָּעִים סְאָה לְפִי שֶׁהֵן עֲשׂוּיִין לְנַחַת וְלֹא הָוֵי דוּמְיָא דְשַׂק דְּמִטַּלְטֵל וְכוּ'. וּתְנַאי דְּיֵשׁ לָהֶן שׁוּלַיִם הוּא בִסְתָם כֵּלִים שֶׁכְּשֶׁיֵּשׁ לָהֶם שׁוּלַיִם וּמַחֲזִיקִים אַרְבָּעִים סְאָה חֶזְקָתָן שֶׁעֲשׂוּיִים לְנַחַת וְאִי לָאו הָכִי לֹא:
ל וּלְקַמָּן גַּבֵּי חָבִית וְגַבֵּי קְדֵרָה. הָרַ"שׁ:
לא הָרַ"שׁ וּמַהֲרַ"ם. וְקָשֶׁה דִּבְפֶרֶק ה' מִשְׁנָה ו' תָּנֵי וְכַוֶּרֶת פְּחוּתָה וּכְפִישָׁה כוּ' טָמֵא, מַשְׁמַע דְּבִשְׁלֵמָה מַהֲנֵי כְפִישָׁה, וְהָא הָכָא מַיְרֵי בִּשְׁלֵמָה וְלֹא מַהֲנֵי הַכְּפִישָׁה. וּלְפִי מַה שֶּׁפֵּרַשְׁתִּי דְּהָכָא מַיְרֵי בִמְחֻלְחֶלֶת וּבְהָכִי נַפְקָא מִדִּין תּוֹרַת אֹהֶל, נִיחָא, דְּהָא דְתָנֵי הָתָם פְּחוּתָה לַאֲפוֹקֵי שְׁלֵמָה לְגַמְרֵי אֲבָל לֹא לַאֲפוֹקֵי שְׁלֵמָה בְשׁוּלֶיהָ וּמְחֻלְחֶלֶת בְּדָפְנוֹתֶיהָ:
לב מְכֻסָּה. וְאַף עַל גַּב דִּלְעֵיל בְּכַוֶּרֶת שֶׁמֻּטָּה עַל צִדָּהּ וְאֵין גְּבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח לֹא אָמְרִינַן דְּדֹפֶן הָעֶלְיוֹן חָשׁוּב אֹהֶל הֵיכָא דְּהַכַּוֶּרֶת שְׁלֵמָה, יֵשׁ לוֹמַר דְּהָתָם כֵּיוָן דְּדֹפֶן הַתַּחְתּוֹן פָּחוֹת מִטֶּפַח מִן הַקַּרְקַע חֲשִׁיב נַמִּי דֹפֶן הָעֶלְיוֹן כְּאִלּוּ הוּא פָּחוֹת מִטֶּפַח, כֵּיוָן דִּשְׁנֵיהֶם מִכְּלִי אֶחָד, אֲבָל הָכָא הַכְּפִישָׁה אֵינָהּ מִן הַכַּוֶּרֶת. וּכְפוּיָה עַל פִּיהָ נַמִּי אַף עַל פִּי שֶׁפִּיהָ פָּחוֹת מִטֶּפַח מִן הַקַּרְקַע, מִכָּל מָקוֹם שׁוּלֶיהָ הֵם לְמַעְלָה מִטֶּפַח וּמְבִיאִין הַטֻּמְאָה. וְכֵן כְּשֶׁהַטֻּמְאָה עַל גַּבָּהּ בּוֹקַעַת תַּחְתֶּיהָ וּמִתְפַּשֵּׁט מִתַּחְתֶּיהָ תַּחַת כָּל הָאֹהֶל, דְּנַעֲשֵׂית אֹהֶל לְטַמֵּא וְחוֹזֶרֶת וּבוֹקַעַת כְּנֶגֶד כֻּלָּהּ, דְּאֵינָהּ מַפְסֶקֶת, דְּאֵינָהּ נַעֲשֵׂית אֹהֶל לְטַהֵר. מַהֲרַ"ם: