עיקר תוספות יום טוב על משנה אהלות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ט · משנה טו
לז וְקָשֶׁה, אִי מַיְרֵי בִמְכֻסָּה כִּדְמוֹכַח סֵיפָא הָעֲשׂוּיָה כְמִין קַמְטְרָא, אִם כֵּן כְּמַאן דְּמָלֵי טֻמְאָה דָמְיָא וּתְהֵא בוֹקַעַת עַד הַתְּהוֹם כְּנֶגֶד כָּל הֶחָלָל. וְאֶפְשָׁר, כֵּיוָן דְּאַיְרֵי בְאָרוֹן הַבּוֹלֵט מִן הָהָר, חֲשִׁיב זֶה שֶׁאֵינוֹ כְנֶגֶד פִּיו כְּאִלּוּ הוּא מִן הָהָר, מִידִי דַהֲוֵי אַמַּעֲזִיבָה דְפֶרֶק ו' מִשְׁנָה ד', וּכְנֶגֶד פִּיו חָשׁוּב מִן הָאָרוֹן, וְטַעֲמָא מִשּׁוּם גּוֹלֵל וְדוֹפֵק, וּטְפֵי לֹא. וּבְסֵיפָא [דְּקָתָנֵי הָעֲשׂוּיָה כְּמִין קַמְטְרָא הַנּוֹגֵעַ בָּהּ מִכָּל מָקוֹם] טָמֵא, מַיְרֵי שֶׁנּוֹגֵעַ בַּחוּץ בַּדְּפָנוֹת, וְטָמֵא מִשּׁוּם גּוֹלֵל וְדוֹפֵק, כֵּיוָן דְּהַכִּסּוּי מְכַסֶּה כָּל עֳבִי הַדְּפָנוֹת, שַׁיָּךְ לָאָרוֹן וְלֹא לָהָר. מַהֲרַ"ם:
לח הָרַ"שׁ. נִרְאֶה מִדִּבְרֵיהֶם דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פָּלֵיג אַף אַרְחָבָה ִלְּמַעְלָה. וְהָכִי מִסְתַּבֵּר, דְּצָרָה מִלְּמַטָּן לֹא עֲדִיפָא מִהָיְתָה שָׁוָה. וְקָשֶׁה, דְּלֹא הֲוָה לֵיהּ לְתַנָּא לְחַלְּקוֹ לִשְׁתֵּי בָּבוֹת. וּלְפֵרוּשׁ הָרַמְבַּ"ם, רֵישָׁא דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא [וְכֵן פֵּרֵשׁ הָרֹא"שׁ]. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
לט מִטֶּפַח כוּ'. כְּלוֹמַר, מִסּוֹף טֶפַח הַסָּמוּךְ לְקַרְקָעִית הָאָרוֹן וּלְמַטָּה מִמֶּנָּה, טָהוֹר. וּמִטֶּפַח פֵּרוּשׁוֹ וְכָל אוֹתָהּ טֶפַח דְּהַיְנוּ מִסּוֹף טֶפַח הַסָּמוּךְ לְקַרְקָעִית הָאָרוֹן וּלְמַעְלָה שֶׁהוּא כָּל הַטֶּפַח הַסָּמוּךְ לְקַרְקָעִית הָאָרוֹן, טָמֵא, [וְכָל שֶׁכֵּן לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ שֶׁהוּא צִדֵּי הָאָרוֹן]. וְכַיּוֹצֵא בְזֶה הַלָּשׁוֹן עוֹד לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּסוֹף פֶּרֶק י"ב. וּבַתּוֹסֶפְתָּא מְסַיֵּם, שֶׁאֵין מַעֲלִין עוֹלוֹת גָּבֹהַּ מִן הָאָרֶץ טֶפַח. וְכָתַב הָרַ"שׁ בְּמַסֶּכֶת זְבָחִים, דְּדָרְשִׁינַן מִזְבַּח אֲדָמָה, שֶׁיְּהֵא מְחֻבָּר בָּאֲדָמָה, וְאִם הָיָה חָלָל טֶפַח תַּחְתָּיו חֲשִׁיב כְּמִלְּתָא אַחֲרִיתִי וְלֹא כִמְחֻבָּר:
מ וַאֲפִלּוּ רְחָבָה מִלְמַטָּן וְצָרָה מִלְמַעְלָן וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ [אוֹת לח]. וְנִרְאֶה דְדִבְרֵי הַכֹּל הִיא. וְכֵן הַהִיא דִּגְלוֹסְקוֹס:
מא וְרֵישָׁא מַיְרֵי שֶׁמִּקְצָת הַכִּסּוּי עַל מִקְצָת הַדְּפָנוֹת. וְקָשֶׁה לִי, אַמַּאי תָּנֵי הָכָא חוּץ מִמְּקוֹם פְּתִיחָתָהּ וְלֹא תָנֵי מִלְּמַעְלָן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: