עיקר תוספות יום טוב על משנה אהלות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ח · משנה ה
יב וּמִכָּל מָקוֹם בִּכְלַל דּוֹלֵג יֵשׁ בְּהֵמָה וְחַיָּה, דְּאִם לֹא כֵן אַדְּתָנֵי עוֹף הַפּוֹרֵחַ אַמַּאי לֹא תָנֵי כְהַאי גַּוְנָא בִּבְהֵמָה וְחַיָּה:
יג הַפּוֹרֵחַ. וְקָשֶׁה, לְמַאי דְּפֵרֵשׁ הָרַ"ב לְעֵיל וְהָעוֹף דַּוְקָא קָשׁוּר, אִם כֵּן אֲפִלּוּ אֵינוֹ פּוֹרֵחַ נַמִּי. וְאֵין לוֹמַר דְּאֵינוֹ קָשׁוּר וְאֵינוֹ פּוֹרֵחַ מֵבִיא וְאֵינוֹ חוֹצֵץ, דְּאִם כֵּן הֲוָה לֵיהּ לְמִתְנֵי בְמַתְנִיתִין ג'. וְאֵין לוֹמַר דְּאִין הָכִי נַמִּי דְּהָכָא אֲפִלּוּ כְשֶׁאֵינוֹ פּוֹרֵחַ, כְּמוֹ בְּטַלִּית וּסְפִינָה דַּהֲוֵי לָאו דַּוְקָא מִדְּתָנֵי סֵיפָא קָשַׁר כָּבַשׁ כוּ', הָתָם שָׁאנֵי, דְּתָנֵי בְהֶדְיָא קָשַׁר כָּבַשׁ, אֲבָל בְּעוֹף דְּלֹא תָנֵי לְעֵיל הַקָּשׁוּר יֵשׁ לוֹמַר דְּדַוְקָא הוּא, דְּשָׁכַן אֲפִלּוּ שֶׁאֵינוֹ קָשׁוּר מֵבִיא וְחוֹצֵץ, וְכִי פּוֹרֵחַ דַּוְקָא הוּא שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא וְאֵינוֹ חוֹצֵץ:
יד דְּאִי הַמֵּת נַמִּי בַּבַּיִת, מַאי טַעֲמָא דְרַבִּי יוֹסֵי. דְּדֹחַק לוֹמַר דְּבָעֵי אֹהֶל בַּיַּבָּשָׁה דּוּמְיָא דְמִשְׁכָּן. הָרַ"שׁ: