עיקר תוספות יום טוב על משנה אהלות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ו · משנה ז
כב וְקָשֶׁה, דְּהָא לְעֵיל בְּעַמּוּד הָעוֹמֵד בְּתוֹךְ כּוּךְ וּמְעָרָה אָמְרִינַן דְּבוֹקַעַת וְעוֹלָה, וּפְשִׁיטָא דְהֵם מְקֹרִים. וְעוֹד שֶׁהָרַ"ב כָּתַב לְעֵיל דְּהוּא הַדִּין לְעַמּוּד שֶׁבַּבַּיִת:
כג מְטַמֵּא. אַף דִּבְכַמָּה דוּכְתֵּי מַשְׁמַע דְּטֻמְאָה תַחַת הַכְּלִי וּרְצוּצָה אֵינָהּ בּוֹקַעַת אֶלָּא כְנֶגֶד הַטֻּמְאָה, נִרְאֶה לִי דְהָכָא מַיְרֵי שֶׁהַטֻּמְאָה מְמַלְּאָה כָּל תַּחַת הָעַמּוּד, וְהַפֶּרַח בָּטֵל לְגַבֵּי עַמּוּד לְרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי. מַהֲרַ"ם:
כד טְהוֹרִין. שֶׁאֵין מְקוֹם הַפֶּרַח שֶׁאֵין שָׁם טֻמְאָה בָּטֵל לִקְצָתוֹ שֶׁיֵּשׁ שָׁם הַטֻּמְאָה כְּמוֹ שֶׁבָּטֵל לְגַבֵּי עַמּוּד. מַהֲרַ"ם:
כה וְלֹא דָמֵי לְדִלְעֵיל מִשְׁנָה ה' טֻמְאָה בֵּין הַקּוֹרוֹת כוּ' כְּאִלּוּ הִיא אֹטֶם וּבוֹקַעַת כוּ' וְלֹא אָמְרִינַן הַכֹּל טָמֵא שֶׁתִּתְפַּשֵּׁט בְּכָל הָעֲלִיָּה אוֹ הַבַּיִת לְאַחַר שֶׁבּוֹקַעַת, דְּשָׁאנֵי הָכָא דְכֹתֶל בַּיִת בָּתַר בַּיִת שָׁדִינַן לֵיהּ וְלָא חֲשִׁיבָה רְצוּצָה לְגַבֵּי בַּיִת, כְּדִלְעֵיל מִשְׁנָה ג', עַיֵּן שָׁם. וְדַוְקָא נִפְתַּח, אֲבָל לֹא נִפְתַּח לֹא שַׁיָּךְ בְּטֻמְאָה רְצוּצָה לוֹמַר סוֹף טֻמְאָה לָצֵאת דֶּרֶךְ הַבַּיִת כוּ'. מַהֲרַ"ם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כו וַחֲבֵרוֹ טָהוֹר. כֵּיוָן דְּבַיִת גּוּפֵיהּ לֹא מִטַּמֵּא מִגּוּפֵיהּ אֶלָּא מִכֹּחַ פַּרְדַּסְקִים שֶׁאֶצְלוֹ, דַּי לָנוּ אִם נְטַמֵּא הַבַּיִת וְלֹא הַכֹּתֶל. מַהֲרַ"ם: