עיקר תוספות יום טוב על משנה אהלות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ו · משנה ד
יג בַּכֹּתֶל כוּ' טְמֵאִין. דְּאֵין מַצִּיל מֵהַטֻּמְאָה אֶלָּא צָמִיד פָּתִיל אוֹ אֹהֶל אַחֵר, אֲבָל בְּלוּעִים בַּבִּנְיָן לֹא. הָרַמְבַּ"ם:
יד טְמֵאִין. קָשֶׁה, מַאי שְׁנָא מִדִּלְעֵיל הַטֻּמְאָה בַכֹּתֶל מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה דַּחֲכָמִים מְטַהֲרִים הָעוֹמֵד מִלְּמַעְלָן. וְנִרְאֶה לִי דִטְפֵי שַׁיָּךְ לוֹמַר בַּכֹּתֶל שֶׁתִּכָּנֵס טֻמְאָה לַבַּיִת וְלֹא תִּתְפַּשֵּׁט לְמַעְלָה [שֶׁהַכֹּתֶל בָּנוּי לְצֹרֶךְ הַבַּיִת לְבַד] מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּמַעֲזִיבָה שֶׁבְּנוּיָה נַמִּי לַעֲלִיָּה. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: