עיקר תוספות יום טוב על משנה אהלות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ג · משנה ה
יט דַּם תְּבוּסָה. הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי דַּם הַמֵּת בִּרְבִיעִית, וְהַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עָלָיו, וְחַיָּבִין עָלָיו עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו. וּמִדִּבְרֵי סוֹפְרִים הוֹסִיפוּ דַּם תְּבוּסָה לְמַשָּׂא וּמַגָּע וְאֹהֶל לְבַד:
כ שְׁמִינִית כוּ'. כְּלוֹמַר לַאֲפוֹקֵי רֻבּוֹ בְחַיָּיו, דְּלֹא גָזְרוּ בָזֶה. רַשִׁ"י:
כא שֶׁדָּמוֹ שׁוֹתֵת. כְּלוֹמַר, שֶׁדֶּרֶךְ הַצָּלוּב שֶׁיְּהֵא דָּמוֹ שׁוֹתֵת. וְכֵן אֲבָל הַמֵּת כוּ', מִסְּתָמָא שֶׁדָּמוֹ מְנַטֵּף:
כב דְּלֹא מִיבְטָל הַהוּא דִּלְאַחַר מִיתָה שֶׁהָיָה הַרְבֵּה. אֲבָל נוֹטֵף, קַמָּא קַמָּא בָּטֵל, וַאֲפִלּוּ הוּא מְרֻבֶּה בְּטֵלָה, שֶׁלֹּא נָפַל בְּיַחַד. רַשִׁ"י:
כג אֲבָל מֵת מְטַמֵּא בִּמְנַטֵּף אֲפִלּוּ מֻנָּח בְּמִטָּה, דְּשָׁאנֵי מִטָּה דְּהוּא חָלוּל וְהַדָּם בּוֹקֵעַ וְיוֹרֵד וּמִתְאַסֵּף יַחַד. גְּמָרָא: