עיקר תוספות יום טוב על משנה אבות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה יט
שֶׁמִּצְוֹת בְּנֵי אָדָם אֵינָם רַק לְפִי דַּעְתָּם. כִּי הַטּוֹבִים לֹא יְצַוּוּ בְּרַע, אֲבָל יַזְהִירוּ מִמֶּנּוּ. וְהַכָּתוּב אוֹמֵר הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר בִּלְעָם. הָרַמְבַּ"ם:
בָּעוֹלָם הַזֶּה. זֶה עַל דֶּרֶךְ יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י בְּרֵישׁ פֶּרֶק ד'. דְּאִי לֹא תֵימָא הָכִי, הֲרֵי כַּמָּה מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הָרְעֵבִים וּצְמֵאִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֶלָּא לְפִי שֶׁהֵם מִסְתַּפְּקִין וְאֵינָם צְרִיכִים לַבְּרִיּוֹת נִקְרְאוּ אוֹכְלִים בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְעוֹד יֵשׁ לוֹמַר שֶׁשּׁוּרַת הַדִּין הוּא אוֹמֵר, אֲבָל אֵל דֵּעוֹת ה' וְלוֹ נִתְכְּנוּ עֲלִילוֹת לְהַנְחִילוֹ יוֹתֵר שָׂכָר בָּעוֹלָם הַבָּא:
יוֹרְשִׁין גֵּיהִנֹּם. בָּעוֹלָם הַזֶּה. כִּדְאָמַר [יוֹמָא דַּף עב] לֹא תִירְתוּ תַּרְתֵּי גֵּיהִנֹּם. מִדְרַשׁ שְׁמוּאֵל: וְהוּא גַּם כֵּן אִישׁ מִרְמָה בַּעֲשׂוֹתוֹ תַּחְבּוּלוֹת לִפְעֻלּוֹת הָרַע. הָרַמְבַּ"ם: (עיקר תוי"ט).
וְהוּא גַּם כֵּן אִישׁ מִרְמָה בַּעֲשׂוֹתוֹ תַּחְבּוּלוֹת לִפְעֻלּוֹת הָרַע. הָרַמְבַּ"ם: