עיקר תוספות יום טוב על משנה אבות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה יג
וְעֵינוֹ רָעָה בְּשֶׁלּוֹ לְפִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַבִּירוּת לֵב. וְאֵינוֹ דּוֹמֶה לְעֵינוֹ רָעָה בְּשֶׁל אֲחֵרִים. רַשִׁ"י. אֶלָּא כְּלוֹמַר כְּעַיִן רָעָה דְּמַתְנִיתִין י"ט, שֶׁאֵינוֹ מִסְתַּפֵּק בְּשֶׁלּוֹ וְחוֹמֵד בְּמַה שֶּׁרָאוּי אֶל הֶעָנִי. וְקָשֶׁה דְּאִם כֵּן רָשָׁע הוּא שֶׁעוֹבֵר עַל לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ. וְאֶפְשָׁר דְּהָכָא אַיְרֵי בְּעִנְיָן שֶׁאֵין מַחְסוֹר לֶעָנִי וְנִמְצָא שֶׁאֵינוֹ מְאַמֵּץ לְבָבוֹ מִתֵּת לֶעָנִי דֵּי מַחְסוֹרוֹ, וְאִלּוּ לֹא הָיָה מִי שֶׁיִּתֵּן הָיָה הוּא נוֹתֵן וּרְצוֹנוֹ לִתֵּן כְּשֶׁיִּמְצָא עָנִי שֶׁאֵין לוֹ נוֹתְנִים, וּמִכָּל מָקוֹם אַבִּירוּת לֵב הוּא. וְהַשְׁתָּא אָתֵי שַׁפִּיר דְּיִתֵּן וְיִתְּנוּ אֲחֵרִים חָסִיד, דְּקָשֶׁה, שֶׁכֵּן הוּא מִדַּת כָּל אָדָם, אֶלָּא דְּהָכָא בְּעָנִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ דֵּי סִפּוּקוֹ בִּנְתִינַת אֶחָד מֵהֶם, וְהוּא רוֹצֶה שֶׁיִּתֵּן וְיִתְּנוּ כְּדֵי לְמַלְּאוֹת סִפּוּקוֹ בְּשֶׁפַע, לְאִישׁ כָּזֶה רָאוּי לְהִקָּרֵא חָסִיד. כֵּן נִרְאֶה לִי: (עיקר תוי"ט).