עיקר תוספות יום טוב על משנה אבות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה ג
אָבִינוּ. שֶׁאָנוּ זוֹכִים וּמְקַבְּלִים טוֹבָה בִּזְכוּתוֹ זֶה שֶׁעָמַד בְּכָל נִסְיוֹנוֹתָיו, לְפִיכָךְ קְרָאוֹ הַתַּנָּא בְּכָאן אָבִינוּ. נִרְאֶה לִי:
וְעָמַד כוּ'. שֶׁלֹּא הִרְהֵר אַחַר מִדּוֹתָיו. רַשִׁ"י:
לְהוֹדִיעַ כוּ'. שֶׁבְּזֶה אָנוּ יוֹדְעִים בְּוַדַּאי כַּמָּה חִבָּתוֹ. וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב רַשִׁ"י בְּפֵרוּשׁוֹ עַתָּה יָדַעְתִּי, לְהָשִׁיב לַשָּׂטָן וְלַגּוֹיִם הַתְּמֵהִים מַה הִיא חִבָּתִי אֶצְלְךָ יֵשׁ לִי כוּ': (עיקר תוי"ט).