עיקר תוספות יום טוב על משנה אבות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה יא
תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, הַתְּשׁוּבָה אַחֲרֵי הַמַּעֲשִׂים הָרָעִים, אוֹ הַמַּעֲשִׂים טוֹבִים בִּתְחִלַּת הָעִנְיָן. וְהִקְדִּים תְּשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּמָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה עוֹמְדִין אֵין צַדִּיקִים גְּמוּרִים יְכוֹלִין לַעֲמֹד. מִדְרַשׁ שְׁמוּאֵל. וְהָרַשְׁבַּ"ם גּוֹרֵס, תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כִּתְרִיס. מָגֵן. שֶׁכֵּן תַּרְגּוּם וְלֹא יְקַדְמֶנָּה מָגֵן (מְלָכִים ב יט) וְלֹא יְקַדְּמִינָהּ בִּתְרִיסִין. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים מִלְּשׁוֹן תְּרִיסֵי חֲנֻיּוֹת. פֵּרוּשׁוֹ מַסְגֵּר. עָרוּךְ:
בִּפְנֵי הַפֻּרְעָנוּת. רְצוֹנוֹ לוֹמַר הַמִּתְרַגְּשׁוֹת וּבָאוֹת כְּפִי מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם. אֲבָל אֵין לְפָרֵשׁ פֻּרְעָנוּת עַל חֵטְא, דִּבְזֶה אָמְרוּ [יוֹמָא פ"ח מ"ח] תְּשׁוּבָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים תּוֹלִין וְיִסּוּרִין מְמָרְקִין. וּרְאָיָה מִמַּעֲשִׂים טוֹבִים בִּתְחִלַּת הָעִנְיָן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
סוֹפָהּ כוּ'. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י עֲתִידָה שֶׁתִּהְיֶה הָעֵצָה קַיֶּמֶת וּמַצְלַחַת. וּבְמִדְרַשׁ שְׁמוּאֵל מְפָרֵשׁ עַל הַכְּנֵסִיָּה עַצְמָהּ, וְהַיְנוּ דִּתְנַן סוֹפָהּ. לוֹמַר שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁתִּרְאֶה בִּתְחִלָּה בָּעֳנִי הַכְּנֵסִיָּה, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אַף עַל פִּי שֶׁתִּרְאֶה אוֹתָם מַצְלִיחִין, אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. וְלֹא קַשְׁיָא (הוֹשֵׁעַ ד) חֲבוּר עֲצַבִּים אֶפְרָיִם הַנַּח לוֹ, שֶׁהֲרֵי גַּם סוֹפָם לֹא נִתְקַיְּמוּ:
וְשֶׁאֵינָהּ כוּ'. אַף עַל פִּי שֶׁהַכְּנֵסִיָּה הִיא לִדְבַר מִצְוָה, כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בָּהּ מַחֲשָׁבָה פּוֹסֶלֶת כְּגוֹן יוֹהֲרָא וְגֵאוּת אֲשֶׁר הִיא מְצוּיָה בָּעוֹסְקִים עִם הַצִּבּוּר, הֲוֵי שֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, וּלְהָכִי לֹא קָתָנֵי וְשֶׁהִיא לִדְבַר עֲבֵרָה: (עיקר תוי"ט).