אור ברסלב
עין יצחק חלק ב סימן נ › א

עין יצחק חלק ב· רבי יצחק אלחנן ספקטור

סימן נ · א

סימן נ

והוא כי לדעתי נראה אשר אין זה לשון תנאי רק לשון שיור וכמבואר בגיטין (דף פ"ב) דהאי אלא חוץ הוא. וכן מבואר באה"ע סי' קל"ז סעיף א' דהמגרש אשתו וא"ל ה"א מותרת לכל אדם אלא לפלוני אינו גט. הרי דאין שום צד ספק כלל בזה לפרש שמא נתכוין לתנאי. א"כ ה"ה בנ"ד דאמר נאר זאלסט ניט חתונה האבין וכו' דאין זה לשון תנאי רק לשון חוץ דהוי שיור. ע"כ לפ"ז גם להרא"ש דמחמיר לקדשה מתחילה ולחזור לגרשה. דז"א רק בתנאי דכיון דניתק כל האישות ממנה ולא אגידה בי' בתורת אישות ע"כ אינו יכול לגרשה כ"ז דאינו מקדשה וכמש"כ השער המלך בפ"ז ה' אישות דין י"ב לפרש כוונת הרא"ש דס"ל כשיטת התוס' ביבמות (דף ל"ה) דלא אמרינן איגלאי מילתא למפרע כו' וע"ש. אבל בשיור דלא ניתק האישות ממנה ועדיין אגידה בי' קצת בדין אישות גם הרא"ש מודה דיכול לגרשה שנית אף בלא קידושין מחדש. ומצינו כעין זה בקידושין (ד' ס') דריו"ח ס"ל גבי מעכשיו ולאחר ל' יום בקידושין. דס"ל לריו"ח דאף מאה תופסין בה משום דמעכשיו יתחילו הקידושין ולאחר ל' יגמרו. ומבואר שם ובאה"ע סי' מ' דמהני הגט שיתנו לה אף בתוך שלשים יום שלא נגמרו עדיין הקידושין. הרי דמצינו דאף בקצת קידושין מצי לגרשה וה"ה בכל שיור דכיון דאגידה בי' קצת באישות מהני הגט שיתן לה וזה פשוט. והנה מן הא דגיטין (דף פ"ב) דבעי אביי א"ל הא"מ לכל אדם חוץ מראובן ושמעון וחזר ואמר לראובן ושמעון מהו כו'. אין להביא ראי' משום דהא שם מיירי קודם מסירת הגט כמו שפירש רש"י שם. ועיין בקידושין (ד' ס' ע"א) בתוס' ד"ה כל גיטא דמשייר בה לא כלום כו' ובתוס' שם ד"ה אפילו מאה כו' וקצרתי:

תוכן העניינים

עין יצחק חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה