עין יצחק חלק ב· רבי יצחק אלחנן ספקטור
סימן לו · ד
וכבר הוכחתי שם בספרי באר יצחק דאף היכא דלא נשבע הבעל בעת הגירושין שמגרשה בל"ש ובבטול מודעי דעכ"ז תלינן דוודאי נשאל על שבועתו כמבואר שם. וכש"כ בנ"ד דהא האשה טענה עלי' שאין לו במה לפרנסה. והבית מאיר בסי' ע' העלה להכריע דהעיקר דכופין לו לגרשה בזה וכשיטת הרמב"ם ע"ש.. וגם החתם סופר בסי' קל"א העלה דבזה אם עברו וכפוהו לגרשה דהגט כשר. ואפשר דאף מדרבנן הגט כשר ע"ש. ולכן כיון דהי' מחויב עכ"פ לגרשה אמרינן דוודאי קיים כפי הדין וגירשה באופן המועיל ונשאל על שבועתו או שנתן לו אביו רשות לגרשה כנ"ל. ובפרט כי זה ארבעה שנים שנתן הת"כ כמבואר בכתב. ועוד דהא כתב בתשובת רע"א זצ"ל סי' קכ"ט באמצע התשובה שם דבנשבע שלא לגרשה דאף דנימא אי עביד לא מהני. עכ"ז עבר על שבועתו. דהא עכ"פ גירשה אלא אם נשבע שלא לגרשה גירושין המועילים וקיימים בזה י"ל דאם נימא לא מהני דלא עבר על שבועתו והאריך שם בזה ע"פ התוס' גיטין (דף פ"ג) והרמב"ם גבי ע"מ שלא תנשא ונשאת כו' וע"ש. ע"כ כיון דאף אי נימא בנ"ד אי עביד לא מהני דג"כ עבר על שבועתו והוי ס"ס המסייע לדון דעבר על שבועתו אם לא נשאל עלי'. ע"כ מבעי לן לומר אוקי על חזקת כשרותו דלא עבר על השבועה ובוודאי נשאל כבר על שבועתו או נתן לו אביו רשות וכמש"כ בספרי שם. וע"כ מסכים אני לדעת כת"ר דהגט כשר ומותרת להנשא לכל מי שתרצה בלא פקפוק וקצרתי בכ"ז:
ידידו יצחק אלחנן החופ"ק