עין יצחק חלק ב· רבי יצחק אלחנן ספקטור
סימן לו · א
מכתבו הגיעני ע"ד שאלתו בדבר הגט שנתן אחד לאשתו מחמת שלא הי' ביכלתו לפרנס אותה. ובא לפני כת"ר והב"ד שלו וגירשה בפניהם שלא ע"פ אונס כלל. ועכשיו מערער אבי הבעל המגרש על הגט מחמת שאומר אולי הי' כפי'. וגם הראה כתב בעדים שבנו נשבע ונתן לאביו ת"ך שלא יגרש את אשתו בלתי רשות אבי' ומוסר מודעא על הגט. ודעת כת"ר להכשיר הגט ולא לחוש להמודעא של הבעל. והאריך כת"ר בטוב טעם להקל. וביקש ממני לחוות דעתי בזה. וע"ז הנני להשיבו בקצרה. והוא כי כבר העלתי בספרי באר יצחק ח' אה"ע סי' ט"ז ענף ד' דאף היכא דהמודעא נעשה בכתב ג"כ מהני ביטול מודעות משום דבכל גווני אמרינן דאתי דיבור אחרון ומבטל דיבור ראשון כיון שביטל הכל. וכמבואר בנוסח הסדר גיטין. וע"כ בנ"ד כיון שלא הי' שום כפי' כלל וכמבואר הכל בגב"ע שלו. וגם כ"ז שאינו מברר הבעל שהי' אונס בדבר אינו נאמן לומר שהי' אונס כמבואר הכל בפוסקים. ע"כ אין לחוש כלל בנ"ד. אך עדיין יש לחוש מחמת השבועה והת"ך שנתן הבעל לאביו שלא יגרש לאשתו בלתי רשותו. ויש פוסקים דס"ל דאף בשבועה אמרינן אי עביד לא מהני. א"כ לכאורה יש להחמיר בנ"ד מטעם זה. אך בכ"ז גם מטעם זה אין להחמיר דהא העלתי בספרי באר יצחק שם בענף ה' דאף בנשבע שלא יגרשה מרצונו הטוב. עכ"ז הגט כשר ולא שייך בזה לומר אי עביד לא מהני אף להסוברים דגם בבדה מלבו שייך אי עביד לא מהני. משום דאמרינן דכיון שנשבע בעת הגט שמגרשה מרצונו הטוב. וכפי הנהוג בכמה בתי דינים במקום שיש לחוש לכזה. א"כ מוקמינן על חזקת כשרותו דוודאי נשאל כבר על שבועתו הקודמת. וכמו בהא דגיטין (דף מ') דאם רבו הניח תפילין לעבדו. או שהשיאו אשה. סמכינן משום חזקת כשרותו דוודאי שחררו. ומוציאין העבד מחזקת מרא קמא. ואף די"ל אוקי אחזקה דלא נעשה דבר מחודש וכל הטוען דבר מחודש עליו להביא ראי'. וכמש"כ הקצה"ח בסי' רמ"א ס"ק ח'. דמה"ט בתנאי שהוא בקום ועשה צריך להביא ראי' שקיים תנאו וכמבואר באה"ע סוף סי' ל"ח. וכמש"כ התוס' גיטין (דף ל"ג ע"א) ד"ה ואפקעינהו רבנן כו' דלא חיישינן שמא ישאל על נזירותו ויהא התראת ספק משום דמוקמינן על חזקה דלא ישאל על נזירותו ע"ש. עכ"ז משום חזקה דלא יעשה אינש איסורא תלינן דשחררו. וה"ה היכא שנשבע הבעל שאין לו פסול על הגט דמחמת אומדנא דלא נחשד לעבור על השבועה אמרינן דוודאי נשאל כבר על שבועתו והת"כ שנתן לאביו. וזה הוי בידו דאי לא מזדקק לו חכם מזדקקי לי' ג' הדיוטות כמבואר בשבת (דף מ"ו) וכדמצינו בכולי ש"ס דבידו לשאול על שבועתו. והא דכתבו הפוסקים לדון בשבועה שלא למכור משום אי עביד לא מהני. י"ל דמיירי בידעינן דלא נשאל על שבועתו: