עין יצחק חלק ב· רבי יצחק אלחנן ספקטור
סימן ט · ט
ולפ"ז יש גם לדון ולתרץ לקושיות התו"ג דדחי לראיות המהרי"ט. די"ל דכוונת המהרי"ט דכיון דמצינו בב"ב דאמרו להוכיח מן מה דמסברי לי' וסבר דזה הוא הוכחה דהוי חכם כמש"כ הרשב"ם ע"כ בהנך פתאים שכתב הרמב"ם והשו"ע עליהם דדבר זה הוא לפי מה שיראה הדיין כו'. ועיקר החסרון בהם לפי שלא יבינו הדבר. ולכן כיון דמצינו דבמה דמסברי לי' וסבר הוי זה הוכחה מעליא דהוי בר הבנה וחכם ע"כ ממילא בהנך פתאים מקרי ג"כ בני הבנה כשמסבירין להם וסברי. משא"כ במי שהוא שוטה גמור ע"י מעשה שטות דבזה לא מהני אף שמסבירין לי' וסבר רק אם יש לנו מקום להוכיח מזה ולמתלי למעשה השטות באיזה ענין. תלינן ע"י הוכחה זה אף על מידי דלא שכיח. ועיקר ראיות המהרי"ט הוא דהא מצינו דהך דמסברי לי' וסבר הוי לנו הוכחה מעליא דהוא בר הבנה מעליא ומתורץ קושיות התו"ג. וכן נראה מלשון העיטור שהובא בטור ח"מ סי' ל"ה בבית יוסף שם שכתב דהפתאים כו' צריכים דרישה וחקירה בב"ד כו'. וע"כ כשנראה לב"ד דמסברי לי' וסבר דמהני דו"ח ע"ז וסומכין בזה על דבריהם. ודבר זה הוא לפי מה שיראה הדיין כמש"כ הטוש"ע והרמב"ם ולא כתבו זה על מי שהוא שוטה גמור כי אם על הנך פתאים כו' דזה הוא הכל כמו שנתבאר בכוונת המהרי"ט. ויש לנו לסמוך על דברי המהרי"ט שכתב דבפתאים דמסברי לי' וסבר דבגיטין וקדושין ואנו מכירין שמבין הדברים כגון זה הרי הוא כפקח לכל מה שעושה כו'. וכהכרעת התו"ג דאף דהקשה עליו מ"מ הכריע לדינא כהמהרי"ט ובפרט לפי מה דנתבאר לבאר דאינו קשה על המהרי"ט מהך דב"ב. וגם יש לצרף להיתירא לסניף דבנ"ד יש להסתפק דשמא היה כן גם בעת הקידושין וכמו שהארכתי בפרט הזה במק"א. לכן הנני מסכים לדעת מעכ"ת להיתירא דאם יראו בקיבוץ חכמים והמבינים אשר הוא מבין הענין על בוריו כראוי אז יש להזדקק ולסדר גט ולהתירה. ויראה מעכ"ת לצרף לזה דעת חותנו הרב הגאון הג' כש"ת מוה' יהושע נ"י מקוטנא בכדי שיצא ההיתר מן תלתא וד' יהיה בעזרינו כו' ויאיר עינינו בתורתו הקדושה:
ידידו דוש"ת יצחק אלחנן החופ"ק.