אור ברסלב
עין יצחק חלק ב סימן ט › ז

עין יצחק חלק ב· רבי יצחק אלחנן ספקטור

סימן ט · ז

ו

נחזור לעניננו דדברי המהרי"ט מוקשים דהא לא די שנדחתה ראייתו מהך דב"ב (דף קנ"ה) וכמש"כ התו"ג הא נסתר משם דמוכח שם להיפך במה דאמרו שם דהאי דעבד הכי חוצפא יתירא כו'. ובאמת יש להסביר על נכון בפשטות לדברי המהרי"ט שכתב בהנך הפתאים ביותר שלא יבינו עניני הדבר כדרך שמבינים שארי עם הארץ כו' כמבואר בטוש"ע ח"מ סי' ל"ה סעיף י'. דאם מסברי ליה וסבר דלענין גיטין וקדושין ומקח וממכר מעשיו קיימין. דהטעם הוא דכיון דאינו עושה מעשה שטות במעשה דאין דינו כשוטה גמור ואין שם שוטה עליו כמש"כ הרמ"א בסי' ל"ה ס"ק כ"א והפרישה שם. דרק חסרון הבנה יש לו ולכן כיון דבמסברי ליה סבר מקרי בר הבנה כשמסבירין לו וסבר וע"כ אז מעשיו קיימין כיון דאינו שוטה גמור רק מצד חסרון ההבנה ולכן היכא שיודעין אנו שהוא מבין ע"י מה דהסבירו לו אין דינו כשוטה. משא"כ במי שעושה מעשה שטות בידים אף בשארי מילי נחשב לשוטה לשיטת הרמב"ם ואז אף שמסבירין לו וסבר מ"מ אין ממש במעשיו וכמבואר בהרמב"ם פ"ט ה' עדות ובח"מ סי' ל"ה סעי' ח' דשוטה אע"פ שהוא מדבר ושואל כענין כו' דג"כ בכלל שוטים יחשב שאין ממש במעשיו. וזה הוא משום דמוכח בכמה דוכתי דבשוטה גמור לא משכחת ביה גיטין וקידושין המועילים כלל. וכעין דברי הבית מאיר בסי' קכ"א בשם הנו"ב דבשוטה גמור וחרש שגירשו בב"ד והב"ד הודיעו לו ענין הגט דלשיטת ש"ס דילן מוכח דאין ממש כלל. ועיין בתו"ג סי' קכ"א ובישועות יעקב שם ואינן ת"י כעת. והטעם הוא כמו שכתבתי דבשוטה גמור לא משכחת שום עצה כלל דיהיה ממש במעשיו:

תוכן העניינים

עין יצחק חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה