עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים· רבי מנחם מנדל אוירבך
סימן תקעד
א שקבלו אע"פ שלא קבלו עלוו התענית אלא בני עירו קבלו עליהם. (הרא"ש שם) דאם קבל עליו התענית אע"פ שאין דעתו לחזור מתענה ומשלים משום דצריך לקיים נדרו עכ"פ (תוס' פ"ק דתענית):
ב מותר לאכול. ולא חיישי' לפנים צהובות באם דעתו לחזור (כן מוכח בהדיא פ' מקום שנהגו ופ"ק דחולין):
ג צריך לקבל אע"ג דדעתו לחזור (כ"כ ליישב קושיא הב"י):
ד ולחשוכי בנים כו' ויוסף שלא שימש מטתו בשעת רעבון מדת חסידות עביד ואפ"ה יליף לה מיוסף דאם איתא דליכא איסור אפי' בדקיים פריה ורביה אין מקום למדת חסידות בחישוך בנים (מורי בב"ח):