עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים· רבי מנחם מנדל אוירבך
סימן ריט
א אם בירך אחר כו'. בן לאביו ותלמיד לרבו יכולין לברך ברכה זו אבל לא אדם אחר אף ע"פ שהחולה חביב עליו כגופו (ב"י הרר"י רשב"א ור"ת):
ב ונכון שלא כו'. דעד ג' ימים מברך אמנם לא כתבו מאימתי מברך ונראה שאין לברך עד שיצא מהצר' לגמרי וכן בחולה עד שיחזור לבוריו לגמרי וכמו שכ' במכילתא ע"פ והתהלך בחוץ וכן פירש"י הרי כל זמן שאינו הולך על בוריו עדיין הוא בספק סכנה וא"כ לענין ברכת הגומל אין הטובה שלימה כ"ז שלא נגמרה ואולי במה שתקנו לומר גמלני כל טוב שפי' הטוב הוא כולה ולא רובה וכן אמרו חז"ל למה לא נאמר כי טוב ביום שני לפי שלא נגמר כו' הרי שלשון טוב מורה על טובה שלימה שנגמרה בטובה ובמלואה (אמ"ז בשם מהר"ש במהרר"ל ז"ל):