אור ברסלב

עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים· רבי מנחם מנדל אוירבך

סימן קכה

סימן קכד

א אין הצבור אומרים עם הש"ץ נקדישך והמנהג פשו' שהציבור שותקין בשעה שהחזן אומר נקדש או נעריצך עד שמגיע לקדוש אז עונין הציבור קדושה וכן כשהחזן אומר לעומתם משבחים שותקין הציבור עד שמגיע לברוך כבוד ה' ממקומו והציבור עונים אותו וכן כשאומר ש"ץ ובדברי קדשך שותקין עד שמגיע לימלוך כו' ואז עונים הציבור (ב"י והרא"ש בתשו' כלל ז' סי' י"ט) ויש בנקדש את שמך י"ד תיבות עד תחילת הפסוק וקרא זה אל זה כו' וע"כ צ"ל וכן כתוב ע"י נביאך וקרא זה אל זה ואמר ולא כנוסח שלנו שאנו אומרים ככתוב דא"כ ליכא אלא י"ג תיבות:

ב טוב לכוון רגליו. ויש לישא העינים למרום בס' היכלות יש בזמן שישראל אומרים קדוש ומביטי' לשמים. משמע שיש לראות כנגד השמי' כשאומר קדוש. ודוקא במלת קדוש יש להביט לשמים אבל קדושה שאומרים פעם שניה ושלישית צריכין לומר בהשתחוי' דתניא מנין שאומרים אבות כו' ומנין שאומרים קדושה שנאמר הבו לה' כבוד שמו השתחוו לה' בהדרת קודש אלמא מלתא דקדושה כתיב ביה השתחוו לה' וכן ברוך כבוד ה' ממקומו יש לומר בכפיפת ראש משום דאחר כבוד שמו כתיב השתחוו כך מצאתי בקובץ ישן בת"י דהיינו כשאומר ברוך כבוד כורע וזוקף בשם וכן באומרו ימלוך כורע וזוקף בשם (מהררי"ל):

תוכן העניינים

עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה