עזרה להבין· רבי יצחק ב"ר משה יהודה
תולדות.
כה
יט
בן חכם. שפירושו בן שהוא חכם לא בנו של חכם וכ״כ בן אברהם הכונה שהבן היה כמו אברהם :
לג
עיף ויגע. צ״ל והוא עיף :
כו
כו
שיהיה ע״ד רבים. צ״ל שיהיה בפני רבים:
כז
לג
כי מתחלה. מכל הפירושים ששמעתי בזה נשארו דברי הרב דחוקים . והנ"ל ברור בזה כי המלות "חש למה שקדם ואמר בברכתו אורריך ארור לזה״ הן מיותרות . ונכפלו פה בשגגת מסדרי האותיות מסוף דבריו ששם באו במקומם כהוגן . וטעות כזה הוא טעות המצוי בשתי שורות כפולות . וכצ״ל: טעם ב' דברים הפכיים בנושא אחד כי מתחלת חרד על הרמאות ואח'׳כ ברכהו. (וכ״ז הוא מהקושיא לפרש ההפכים מה המה) ותירץ קודם לא ידע מי הוא וחרד וכו':
מ
כאשר את אחיו. צ״ל כאשר יעבוד את אחיו: או ירצה לשון רדוי. זה אינו פירוש אחר בכונת הכתוב. רק ביאור אחר על מלת תריד לבד שפירשה קודם לשון ירידה . ואמר שנוכל לפרשה ג״כ מלשון רדוי וכליון וכונת הכתוב אחת היא . שרק אז יהיה במדרגת הברכות אם יעבוד את אחיו. אך אז ירד ממדרגה זו (אם נפרש תריד מלשון ירידה). או אז יהיה רדוי ואבוד (לפירוש השני של תריד) אם יקדים לפרוק עולו. ויש נוסחאות שנמצאת נקודה מפסקת קודם או ירצה. וגם נכתב באותיות גדולות . בחשבם זה לפירוש אחר בכל הכתוב והוא טעות :
מה
כי תאו. הוא מלשון תתאו לכם . ור״ל בואו. ואולי צ״ל תכליתו :