אור ברסלב
עזרה להבין פרשת פקודי

עזרה להבין· רבי יצחק ב"ר משה יהודה

פרשת פקודי

פרשת ויקהל

כא

פקודי. בלשון רבים והמשכן ל״י. ואמר שקאי על המשכן וכליו: קצרה. שהל״ל משכן לוחות העדות:

כד

הנה הזכיר. וסמך על מה שכבר הזכיר שם ונוכל להבין מהסברא כי היה נצרך להשלחן והארון זהב רב. והוא דחה זה כי הם היו רק מצופים וציפוי דק היה ומעט זהב יוכנס בצפוי ולא נדע מזה כלום. רק לדעתו לא הוצרך לבאר על מה הוציאו הכל כי באמונה היו עושים. רק בכסף פקודי העדה אמר שמהם נעשו האדנים לטעם שביאר:

כו

וכבר. בפ׳ תשא בפסוק זה יתנו. ביאר למה דוקא מבן עשרים:

לט

א

כבוד הארון. היה עור תחש מלמטה ומלמעלה בגד תכלת לנוי משא״כ בשאר הכלים היה כסוי עור התחש מלמעלה:

כח

דרך המצנפת. עיין פ' תצוה בפסוק על פתיל תכלת:

מ

ב

מישאל. ואם בי״ד בניסן היו טמאים לנפשות נדב ואביהוא שנשאום בכתנותם בח׳ למילואים. א״כ ע"כ ח' למילואים היה בשמיני בחדש: שנים פרים. שהוא מוספי ר״ח: ובתלמודנו. זה ענין בפ"ע כדומה למה שלפניו שאין הפשט מכוון להדרש: יצאו בשביעית. שש"נ ימים הם חמשים שבועות שלמים ובשבוע נ״א יחול ר״ה בג׳ ימים מאוחר משנה שלפניה: נראה כי ביום השבת. ר״ל גם בשנה הראשונה ובפעם ראשונה היה בשבת: ביום ששי. אם נאמר שהקמת המשכן אינו דוחה שבת. הקימו בל״ס עש״ק. כי לא היה מניח השלחן ריקם בלי לחם איזו ימים עד השבת: וערך משה. ר״ל שלעולם ערך משה ביום חול הלחם רק לדורות באה המצוה לערוך בשבת. אך הסברא נותנת כי גם משה ערך בשבת. ואם היה אז ר״ח ניסן בשבת או, בע״ש. אך יתכן שבשנה שלפניה יצאו ביום חמישי בשבת וזה היה בט"ו בניסן והיה אז ר״ח ג״כ בה׳. ולא היה בין זה לזה רק יום אחד או ב׳ מה שא״א אפילו בשנה פשוטה וחסירה: הנה הזכיר. זה ענין בפ״ע: וביום הזה משה. לא דוקא בשמיני. כ״א בראשון: מתי עשה. לפ״ז שחנוכת המשכן נמשך עד י״ט ניסן היה פסח בנתיים ולמה לא הזכיר בקרבנות החנוכה גם קרבנות החג: נסעו. ולא שבתו בחג כמשפט: ולא היו חושבין. ר״ל מ״ש ביום השמיני הקריב. ביום התשיעי הקריב. הוא השמיני או התשיעי להתחלת חשבון ימי החנוכה. אבל כבר היה יום העשירי לימי החדש כי דלגו השבת: המשלח. צ״ל המשיח. שהנשיא הנזכר ביחזקאל הוא המלך המשיח: והנה שבעה. ר״ל שהקיפוה סך שבעה ימים בחול. הגם שעם יום השבת היה ח׳ ימים: על ארבעה. הנאמר במ״א ח׳ מ״ה. שחנכו הבית י"ד ימים מר״ח תשרי. והיה בע״כ יוה״כ בנתיים. אלא הפירוש י"ד ימים מלבד יוה״כ. היו ימי החנוכה: אז כסה הענן. בא לאפוקי דעת רש״י בס׳ צו. בפסוק קח את אהרן שזה נאמר לו קודם ז׳ ימי המלואים. ובפסוק ויכס הענן קאי על יום השמיני. ואין מוקדם ומאוחר. ולדעתו היה זה ג״כ ביום הראשון. והוא ענין בפ"ע. ועיין ברמב״ן שם. ובראש ויקרא:

לה

לומר ככה. כי משה נכנס לקה״ק בכל עת דבור ולא אפרש כי דיבר עמו מאה״מ החיצון: שמצא בו. צ״ל שמלא בו. וכונתו שבאמת היה עמוד האש ג״כ על המשכן להאיר לישראל בלילה בנסעם. כמו עמוד הענן יומם. רק לפי שעמוד האש הוא הכבוד. שהיה שוכן על הכרובים ובקע קרני אורו לחוץ אמר "בו" והראיה שאמר לכל מסעיהם מוכח שהאש שהיה בלילה הוא לצורך הנסיעה. שהלך לפני המחנה: זה. שלא נסעו בלילה יביא ראיה ממ״ש או יומם ולילה חנו משמע שפחות ממעל״ע לא חנו ממה שלא אמר או יומם. כי בלילה לא נסעו. רק הרב דחה זה ממ״ש פה לכל מסעיהם ולא אמר לכל מחניהם משמע שנסעו ג״כ בלילה ופירוש יומם ולילה או יומם או לילה: לכל זה. לומר שהאש הכתוב פה הוא ההולך לפני מחנה ישראל הגם שיש לדחוק ולפרש כי בכל מסעיהם קאי רק על הענן. הוא מתפלת משה:

תוכן העניינים

עזרה להבין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה