אור ברסלב
עזרה להבין ספר ויקרא

עזרה להבין· רבי יצחק ב"ר משה יהודה

ספר ויקרא

פקודי

א

ב

שיעור סוף הדבור. ר״ל כיון שכונת הכתוב להשמיענו שהקול הולך מאהל מועד עד אזן משה ולא יותר. א״כ הוה אה״מ ראש הקול ואזן משה סופו והל״ל מאה״מ אליו כדרך הליכת הקול: הוא שקרא כנזכר. צ״ל הוא שלמד. או הוא שדייק. כנזכר: אותה שמביא קרבן. דאוקימתא זו דמומר לאכול חלב והביא קרבן על הדם איכא בינייהו נדחתה במס' הוריות ואמר שם נ״מ אחר שאף אליבא דת״ק לא אימעט רק מומר לאותו דבר :

ג

קרבנו בכינוי. ר״ל למה לא דרשו קרבנו להוציא את הגזול או שאר מיעוטים כדרכו בכ״מ שהכינוי בא למעט וכאן דרשו כל תיבת קרבנו שבא לרבות איזו קרבן שיהיה אף שלמים. לז״א שהמיעוטים שנשמעו מהוי״ו של קרבנו דרשו מקרבנו האמור לקמן בעולת צאן ששם בלתי מיותר רק הוי״ו דהל״ל ואם מן הצאן יקריב. וכאן כל המלה מיותרת:

יג

נאמר ריבוי. ר"ל פה גבי המיעוט. הוא. ג״כ נאמר עולה לרבות כמ״ש שם זה הריבוי הוא שכשרה בלא נתוח כמלת עולה שדרשו בבן בקר שכשרה בלא הפשט:

יז

לצד המובא. ר״ל שלענין שיהיה הכל שוה ממש בהדרגה מוכרח לומר להדיא בכ״א. כי לו השמיט באחד ונלמדנו מהשני אז עכ״פ כבר אינו דומה ממש בהשואה לדבר הנלמד ממנו:

ג

א

הדרגה לזכר. שאלו כתב זכר או נקבה ה"א דמצוה בזכר יותר מנקבה וכדרך שדרשו או מכור לנכרי להקדים נתינה דגר. לז״א אם גבי שניהם אם זכר אם נקבה ללמדך ששקולים הם:

יז

שלא נאסר חלב. עיין בדברי הראב״ע פ׳ צו ז' כ' :

ד

ד

ומזה על הכפרת. צ״ל על הפרכת: ולמה הוצרך לומר. צ״ל ולזה הוצרך לומר:

כב

שאין חייבין כ״ד. כגון שהורו מזידין או אם חסר אחד משאר התנאים שהב״ד מביאין פר והעושים ע״י פטורים המבוארים במס׳ הוריות. שאז חייבין כ״א מהעושים כדינו:

כז

אבל העושה כדינו. צ״ל אבל העושים בדינם עומדים:

ה

י

לבא להקשות. ר״ל מי שיביא להקשות כי מפסוק מאחת מאלה לא נשמע רק השואת חמורים לקלים ומנין להשוות קלים לחמורים בעשיר. יתרץ לו מפסוק והיה כי יאשם לאחת מאלה. הגם שקבע דרשתו על פסוק אשר חטא מאחת מאלה:

תוכן העניינים

עזרה להבין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה