עזרה להבין· רבי יצחק ב"ר משה יהודה
ספר דברים
א
א
לב׳ אחיו. ר"ל לאחיו ולאחותו מרים בפ' בהעלותך: שמא עבר. ויהיה תופל מלשון ולא נתן תפלה לאלהים:
טז
כי אפשר. צ״ל כי אפשר שיטעה אחד מהם במין הראיה שהיא עין יפה יותר ממנו. ור״ל שלפעמים ידמה האחד שהדיין מביט על חבירו בעין יפה יותר מאשר עליו:
ב
לא
חוזר לנתינה. במה שהקשה את רוחו היה תחלת הנתינה וגמר אח״כ הנתינה בפועל בסיחון. ואינו חוזר על מלת לפניך שאינו ר"ל שסיחון הוא התחלת תתו העמים לפני משה שהרי לפניו לא נתן יותר:
ג
יג
השלל או לעמה. ר"ל שתהיה שממה אכל לא ליישוב ולחלוק: