עזרה להבין· רבי יצחק ב"ר משה יהודה
בהעלתך.
ט
ו
מי גילה לו שת״ק. נ״ל כונתו שאבא חנן החולק עם ר' יאשיה אינו אומר דבריו בשם עצמו רק משום ר״א. וא״כ קשה על אבא חנן עצמו מנין ידע שר״א אמר בכל הקצוות. ולמה לא מוקי דברי ר״א רק בדפליג ליה רביה יקרא ולא יפלוג על ר' יאשיה:
כב
לילה אחת לחנייתם. ר״ל לענין חנייתם. שלא קצה נפשם בחניית שנה יותר מחניית יום:
י
כט
מתת מטבעו. צ״ל מתת מטובו:
יא
טו
אדבר כנגדם. צ״ל כנגדך:
כו
נאמרו דבריהם. צ״ל נאמנו דבריהם: משה ע״ב זקן. ר״ל לע״ב זקן. כיון שעשה ע״ב פתקין הרי כ״א מהע״ב היו ראוים לנבואה בע״כ. שמא יעלה בידו זקן:
כח
חפץ היות הוא. צ״ל היות הוא האדון:
יב
ב
בני מ׳ וג'. צ״ל בני וא״ו וג'. וא״ו למרים וג׳ לאהרן:
י
דאל״כ ממ״נ קשה דאם כשהביט משה אליה ראה אותה מצרעת. א״כ נסתרה הדרשה שרק כשפנה אהרן אליה היתה מצרעת ואח״כ פרחה ממנה. הלא גם כשפנה משה אליה היתה מצרעת. ואם בעת הבטתו לא היתה מצרעת. א״כ הרי תפלתו תפלת שוא. והיה לו לומר לאהרן שאיננה מצרעת באמת ורק עינו הטעתו:
יג
נא נתכון לשאול. צ״׳ל לא נתכוון לשאול: