עזרא בן שלמה על שיר השירים· רבנו עזרא מגרונה
פרק ח · פסוק ה
מי זאת עולה מן המדבר. (נ"ל היא). המסע העובר (נלמהר"ם העשירי) מעשר מסעו' שנסע' השכינ' כמו שאחז"ל עשר מסעות נסעה השכינה מכפורת לכרוב ומכרוב למפתן וממפתן לחצר ומחצר למזבח וממזבח לגג ומגג לחומה ומחומה לעיר ומעיר להר ומהר למדבר וממדבר עלתה וישבה לה למקומה. כדכתיב אלכה ואשובה אל מקומי:
צ"ל מתרפקת על דודה. מתרפקת ומתאוננת על פרידת דודה ממנה.
ומה אמרה תחת התפוח עוררתיך המשל על הכרוב השמאל היא התחלת הצורה. ולשון עוררתיך רומז על הקירוב והתעוררת האהבה בזמן שישראל שרוין על אדמתם ועושין רצונו של מקום כמו שאחז"ל כתוב א' אומר ופניהם איש אל אחיו וכתוב א' אומר ופניהם לבית ל"ק כאן בזמן שישראל עושים רצונו של מקום וכאן בזמן שאין ישראל וכו':
שמה חבלתך אמך. רוח אלהים חיים.
ושמה חבלה ילדתך שאר דברים הרוחנים. אחר שהיינו מתקרבים ומעוררים את האהבה ונאצלו ממקום אחר (נ"ל למקום אחר) כשנפרד בזמן הגלו' אמרה