אור ברסלב

עזרא בן שלמה על שיר השירים· רבנו עזרא מגרונה

פרק ד · פסוק יב

פסוק יא

גן נעול אחותי כלה השכינה נמשלה לגן לפי שאדם נוטע וגודר אותו ומכניס לתוכו מים להשקותו ומוציאים מיני דשאים וצמחים נאים. כן גדר השכינה הם הכרובים הצמחים הם ע' אומות. האילנות הם המלאכים. וכל זה מסתפק מן המעין היוצא מעדן החכמה אשר שם פורחים הנשמות בשמחה. ונמשך ואינו פוסק לא ביום ולא בלילה. ובשבילו העולם מתקיים כמו שאחז"ל ביומא בשביל צדיק אחד נברא העולם ומתקים שנאמר וצדיק יסוד עולם וע"ז אמרו רז"ל בב"ר עץ חיים מהלך ת"ק שנה וכל מימי בראשית מתפלגין מתחתיו. אמר רב יהודא לא סוף דבר גופו אלא קורתו מהלך ת"ק שנה הוא הנהר היוצא מעדן להשקות את הגן ומשם התחלת העולם (נלמהר"ם העולמות). הנפרדים כדכתיב ומשם יפרד והיה לארבעה ראשי'. אמר לשון הוה ועומד בכל זמן. הוא שנא' עליו (תהלים מ"ו) נהר פלגיו ישמחו עיר אלהי' קדוש משכני עליון. הוא שאמר עליו (תהלי' ק"ד) המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון ישקו כל חיתו שדי. הוא שנאמר עליו מעין גנים באר מים חיים ונוזלים מן לבנון. ואחז"ל מעין גנים זה יעקב שהוא מעין לגן. באר מים חיים זה יצחק. ונוזלים זה אברהם. והכל מסתפק מן לבנון מן החכמה. התבונן פליאות המשל הזה ותדע ותשכיל מה שכתבו חז"ל. איך שדבריהם הם בתכלית התמימות והשלימו'. וכן יאות לחכמים שכמותם אשר כל דבריהם אמורים ברוח הקודש ברמז להעיר לב המשכילים המקיבלים. לא לפתאים הכסילים והמבהילים. החושבים דבריהם למשלות שועלים. וכן אמר בסנהדרין חזי הוית עד די כורסוון רמיו אחד לו ואחד לדוד דברי ר"ע א"ל ר"י הגלילי עקיבא עד מתי אתה עושה שכינה חול א' לדין וא' לצדקה א"ל ראב"ע מה לך אצל האגדה כלך מדברותיך ולך אצל נגעים ואהלות אלא אחד לכסא ואחד לשרפרף כסא לישב עליו ושרפרף להדום רגליו. ודאי החכמים האלה אינם חולקים זע"ז בעיקר הדבר אין (נ"ל אכן) יש מחלוקת ביניהם בענין הנאות לגלות בו הסוד מקימי יארע (נ"ל אפשר שהוא ממדה"ר וממה"ד). זה במחלוקת דברי רז"ל בדברים אלו:

גן נעול שער סגור.

מעין חתום אין האור חסר כלום כי הוא משומר בענביו מששת ימי בראשית:

תוכן העניינים

עזרא בן שלמה על שיר השירים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה