עזרא בן שלמה על שיר השירים· רבנו עזרא מגרונה
פרק ד · פסוק טז
עורי צפון. התעורר מדת הצפון היא האש הגדולה האוכלת על המזבח את העולה ואת החלבים:
ובואי תימן אחר שתקח מדת הצפון את חלקה תתפרנס אחרי' מדת הדרום וימשיכו שניהם ויספיקו לנו מן הרוח המתרבה פרנסתו ודי סיפוקו זהו הפיחי גני יזלו בשמיו. הבשמים היא המשכת זוהר החכמה ותוספת רוח הקודש. והנוסף הנתקרב אל האבות בשביל הקרבן ע"ז אחז"ל נרמזו עורי צפון זו עולה הנשחטת בצפון ובואי תימן אלו שלמים הנשחטים בדרום: יזלו בשמיו. זה קטורת הסמים: יבא דודי לגנו. זו השכינה:
ויאכל פרי מגדיו. אלו הקרבנות. פרי מגדיו זו הסולת המתבררת מן הפסולת. וכפי הענין נאמר עולה הוא אשה ריח ניחוח לה' אחז"ל בתורת כהנים עולה לשם עולה. המדה העשירי המתעלה למעלה למקום מוצאה. אשה לשם אישים פי' רבינו החסיד ז"ל לדברי' הגופנים. ריח לשם ריח הרוחנים בגופנים. ניחוח לשם נחת רוח הזמנת התשובה שהוא חביון עוזו. לה' למי שעשה את העולם. כוונת הקרבן היה להסתפק כל מדה ומדה ממנו וע"ז כוונו נשיאי ישראל בחנוכת המזבח י"ב עזים וי"ב אילים וי"ב כבשים לעולה וי"ב שעירי עזים לחטאת. הכל שב אל הרוח דרך הצנורות שהם י"ב. ובקר זבח השלמים כ"ד פרים שהוא החיל. השממא. (המ"ל נ"א היא מדת הגבורה שהיא כ"ד עד"ה ושמתי כדכוד שמשותיך והוא כנגד כ"ד צירופי אדני). (הג"ה ואפשר שלה ג"כ י"ב צנורות ועל כל צנור ממונה כנ"ל ומקבלת מן י"ב הת"ת והם כ"ד ע"כ). וזבח השלמים אלים ששים עתודים ששים כבשים ששים כנגד ששים מעלות (הג"ה ואפשר שכוונתו על שש מעלות הכסא וכל אחד כלול עשר. ועיין בזוהר נשא דף קמ"ח ע"ב). ששים גבורים ששים המה מלכות. ניחוח לשון ירידה תרגום וירד ונחת ע"י הקרבן היה הרוח יורד ומתייחד בצינורו' הקדושה ומתקרב ע"י הקרבן והיינו דאקרי קרבן זהו יבא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו: