עזרא בן שלמה על שיר השירים· רבנו עזרא מגרונה
פרק א · פסוק ג
לריח שמניך טובים. קורא ריח שפע הנמשך אל הכבוד שהוא שער לדברים וממנו מתרבה ויורד על הענפים אשר הם סוד ע' (זוהר שמות) (הגה נ"ל כי נמצא בספרי הקבלה דכמו שיש בחצונים ע' שרים כן בקדושה הפנימי ע' ונגדם ע' זקנים הנשפעים מז' ספירות הבנין אשר כל א' כלול מי'), העומדים סביב הקו האמצעי ועמו ע"א וכפי הענין הזה אמר מנשיקות פיהו מן האור ההוא.
שמן תורק שמך. שמך כשמן הטוב המריקין אותו מכלי אל כלי, הע' שמות נאצלים מן הז' ספירות להת"ת והע' לאומה יחידה לישראל כי ישראל יונקים מעיקר האילן שהם ה"ת, (נ"ל הת"ת והע' והכל בחיבור הכל) ר"ל יסוד ומלכות וריחו הולך עד"ל לאומה (מור"ם הגיה וגדל למאוד, ול"נ עד לאומה ישראל) כך שמך מתרבה ונאצל אור צח ובהיר לשכינה הכלולה ותחתומה בכל ועמה ע"ב (דהיינו עם השכינה ע"ב), וזהו על כן עלמות אהבוך ר"ל כל המקבלים עם המ"ל.