עזר מקודש על שלחן ערוך אבן העזר· רבי אברהם דוד מבוטשאטש
סימן לד
סעי' ב' (כוס של יין) נוהגים שהחתן וכלה שותים גם כן מכוס ברכת אירוסין ונשואין כיון שכן הוא המנהג ממילא סתמיות דעת המברכים הוא כמפורש שיצאו ידי חובת הברכה על שתייתן בשמיעתן וכן הוא סתמיות דעת החתן וכלה כאלו כיוונו לצאת ידי חובתן בשמיעתן ואין זה כנהנין רק כבורא פרי הגפן דקידוש שיוצאים ידי חובתן בשמיעה כמ"ש במק"א אך מצד שבושים לשתות ורק טועמין יש ליתן לתינוק שישתה מלא לוגמי גדול וליתן לתינוק תיכף ואחר כך לחתן וכלה עדיף כי על ידי זה אין הפסק בין ברכה לשתיה כיון שטעימה אין עליה ברכה הוה ליה כהפסק והיום אמרתי שיהי' קטן מיוחד להנ"ל היטב: