אור ברסלב
עושה שלום מילתא דבדיחותא › עד מאה ועשרים

עושה שלום

מילתא דבדיחותא · עד מאה ועשרים

שידוכין

זוג קשישים יושבים במסעדה. הבעל מזמין מנה אחת שכוללת שניצל, תפוחי אדמה וסלט. לאחר שהמלצר הגיש את המנה, לקח הבעל סכין וחילק את השניצל לשני חלקים שווים, חצי לו חצי לאשתו, וכך חילק גם את תפוחי האדמה והסלט.

המלצר התפלא ושאל אותו: "מדוע הזמנתם רק מנה אחת?", ענה האיש: "אנו כבר זקנים ולא אוכלים הרבה, וחוץ מזה אנחנו תמיד מתחלקים בכל דבר ודבר".

הבעל התחיל לאכול, בעוד שאשתו ממתינה ואינה נוגעת באוכל. שאל אותה המלצר: "מדוע אינך אוכלת?", ענתה האשה: "אני ממתינה שבעלי יסיים עם השיניים התותבות".

זוג קשישים התארחו אצל חבריהם. הגברים דיברו בסלון והנשים הכינו משהו במטבח. אחד הזקנים (זה שמהבדיחה הקודמת) אמר לחברו: "אתמול אני ואשתי היינו במסעדה מאוד יפה, היה שם אוכל מאוד מיוחד, מאוד נהנינו, אולי גם אתם תלכו לשם?". שאל החבר: "היכן הייתם?". ענה הזקן: אני לא זוכר איך קוראים למסעדה... זה עומד לי ממש על קצה הלשון...

אולי אתה זוכר איך קוראים לפרח הזה שמביאים הביתה לכבוד שבת?"

"האם אתה מתכוון לורד?", "לא"... "נרקיס... חבצלת... כלנית... סיגלית...?"

"לא... הפרח משיר השירים..."

"שושנה?"

"כן, שושנה, זה השם שלה".

ואז הוא צועק לכיוון המטבח: "שושנה, אולי את זוכרת איך קוראים למסעדה הזו שהיינו בה אתמול?"

זוג קשישים חוגגים את יום הנישואין ה- 60 שלהם. הם הלכו לבקר בבית הספר בו למדו כאשר היו ילדים קטנים לפני למעלה מ- 70 שנה, ומאוד התפלאו ששום דבר מאז לא השתנה (חוץ מהמורים ז"ל). בדרכם הביתה, חלף על פניהם רכב משוריין, וממנו נפל שק מלא בכסף. הבעל טען שזו מצות השבת אבידה ועליהם להחזיר את הכסף, אבל אשתו מתעקשת שכסף זה דבר שאין בו סימן ולכן הם זכו בזה מן ההפקר. הם הגיעו לביתם עם שק הכסף, ספרו אותו וגילו שברשותם שני מליון שקל. האשה החביאה את השק בעליית הגג.

למחרת שני קציני משטרה סרקו את האיזור וחיפשו את הכסף בשכונה. השוטרים דפקו על דלת ביתם של הזקנים ושאלו אותם אם ידוע להם על שק של כסף שאבד כאן אתמול באזור.

האשה ענתה מיד: "לא מה פתאום, אנחנו בקושי יוצאים מהבית", אולם מצפונו של הבעל הציק לו והוא אמר לשוטרים: "אל תקשיבו לה, היא משקרת! הכסף נמצא אצלנו בעליית הגג"!

האשה התעצבנה ואמרה לשוטרים: "אל תאמינו לו, הוא סתם זקן סנילי מדומיין". השוטרים פנו אל הבעל וביקשו ממנו לספר את הכל מהתחלה. הבעל סיפר: "אתמול, כשאני ושולה חזרנו מבית הספר...", שוטר אחד מסתכל על חברו ואומר: "הזקן הזה מבולבל לגמרי, בוא נעוף מפה".

בני זוג מבוגרים טיילו להנאתם על שפת הים. לפתע הבעל נתקל במשהו, הוא התכופף והרים מנורת נחושת עתיקה.

"הי תראה", קראה האשה בהתלהבות, "יש בפנים שדון קטן וחמוד, אולי נשחרר אותו".

הבעל פתח את הפקק ומיד קפץ משם שדון ששחרר את זרועותיו ומתח את רגליו, ואז הוא פנה אל בני הזוג ואמר להם: "אני מאוד מודה לכם על כך ששיחררתם אותי מהמקום הצר והנורא הזה, ולאות תודה אמלא משאלה אחת של כל אחד מכם.

האשה פתחה ואמרה: "תראה, אנו כבר לא צעירים, הייתי רוצה לטייל עם בעלי בעולם, לטוס במחלקה ראשונה, ולהיות במלונות עם הסוויטות היקרות ביותר, וגם אשראי פתוח לקניות.

השדון אמר: "בוצע", ומייד הושיט לה כרטיסי טיסה למחלקה ראשונה, שוברים לבתי מלון יוקרתיים וכרטיס אשראי בינלאומי.

הבעל חייך ואמר: "אני כבר בן חמישים, והייתי רוצה להמשיך את חיי עם אשה צעירה ממני בשלושים שנה".

השדון אמר: "בוצע", והבעל הפך להיות בן שמונים!

אני ואשתי ממש כמו זוג יונים

בכל פעם מישהו אחר עף מהחלון

תוכן העניינים

עושה שלום

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה